עתירה לבג"ץ נגד צו החרמה והריסה שהוצא לפי תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת-חירום), 1945
בג"ץ דן בעתירה נגד צו הריסה שהוצא לפי תקנה 119 לדירת מחבל שביצע פיגוע ירי קטלני. בית המשפט דחה את העתירה, וקבע כי מודעות בני המשפחה אינה תנאי לסמכות, וכי הערכת האפקט ההרתעתי נתונה לגורמי המקצוע. השיהוי ואופן ההריסה לא מצדיקים התערבות לפי ההכרעה הנוכחית. השופט כבוב חלק, וסבר כי הצו אינו מידתי.
5 הלכות עם ציטוט מהמקור
לקריאת פסק הדין