פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
ע"א
1807/99 - ב'
בפני:
כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ
המערער
:
אברהם
וסנר
נגד
המשיבים
:
1.
ראובן שרגיל עו"ד
2.
חרמונה בידרמן
3.
כונס הנכסים הרשמי
בקשה
לביטול פסק-דין
בשם
המערער: עו"ד דן בן נר
בשם
המשיב 1: בעצמו
בשם
המשיבה 2: בעצמה
בשם
המשיב 3: עו"ד רחל שני-שרפסקי
החלטה
המבקשת בבקשה זו, המשיבה 2 בערעור, היא פושטת רגל. דירתה נמכרה למערער, בהסכמת הנאמן וכונס הנכסים הרשמי (משיבים 1, 3 בערעור). אולם, בשל סירובה לפנות את הדירה במועד, היא חוייבה בתשלום פיצויים לרוכש הדירה - המערער.
המערער הגיש ערעור על פסק הדין, וביום 4.2.2000 הגיעו המערער והמשיבים 1, 3 להסכם פשרה הכולל תוספת לסכום הפיצויים שנפסק למערער בבית המשפט המחוזי. בסעיף 3 להסכם הפשרה נאמר, כי:
"היות ויתרת הכספים בתיק פשיטת הרגל יחולקו לנושים, אין מעמד למשיבה מספר 2 בהליך זה, שכן אין היא נפגעת כמשמעו בסעיף (כך במקור - ח.מ.ק.) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"מ1980-".
ביום 7.2.2000 נתתי להסכם הפשרה תוקף של פסק דין. ביום 6.7.2000 הגישה המבקשת בקשה לביטול פסק הדין. לטענתה, פעלו יתר הצדדים בקנוניה תוך העלמת ראיות, וגרמו לה הוצאות מופרזות ובלתי מוצדקות. היא מבקשת להורות על בדיקה "לאן נעלמו הכספים", וכן לבטל את ההחלטה ולשמוע את עמדתה.
סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"מ1980- (להלן: הפקודה) קובע, כי לאחר שהוכרז בצו כפושט רגל "יהיו נכסי פושט הרגל ניתנים לחלוקה בין נושיו ויוקנו לנאמן".
סעיף זה פורש כך ש"הכלל הוא שפושט הרגל איננו נחשב כבעל עניין בהליכים הנוגעים לחיובי ממון המוטלים לחובת או לזכות קופת הנאמנות, וזכות העמידה לתבוע ולהיתבע בהליכים כאלה יוחדה לנאמן לבדו..." (ע"א 5000/92, יהושע בן ציון נגד אוריאל גורני ואח' , פ"ד מח(1) 839, 837).
לא היתה, איפוא, חובה לשמוע את המבקשת טרם מתן פסק הדין.
הטענות שיש למבקשת כנגד הנאמן, אין מקומן כאן, אלא במסגרת סעיף 150 לפקודה - בבית המשפט הדן בפירוק.
אני דוחה, איפוא, את הבקשה.
פסק-הדין עומד בתוקפו.
ניתנה היום, ה' באב תש"ס (6.8.2000).
חגית
מאק-קלמנוביץ
ר ש מ ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99018070.
V04