החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 2142/97 דמארי אליהו נ. לחמי חנה

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הבקשה לעיכוב ביצוע החיובים הכספיים בפסק דין נדחתה. נקבע כי פסק דין מחייב מיום שימועו ואין עילה לסטות מכלל זה. המשיבה זכתה בדין, ומאזן הנוחות אינו מצדיק עיכוב, במיוחד לאור העיכוב שכבר ניתן לעיקר פסק הדין.

העובדות

המשיבה זכתה בתביעה להצהרה על זכויות חכירה בחלקת מקרקעין ובהוצאות ושכר טירחה בסך 40,000 ש"ח. המבקש ערער והצדדים הסכימו בבית המשפט המחוזי על רישום הערת אזהרה על המקרקעין, אך בית המשפט המחוזי סירב לעכב את החיובים הכספיים. המבקש טען למצבה הכספי הרעוע של המשיבה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לעכב ביצוע חיוב כספי בהוצאות ושכר טירחה עד להכרעה בערעור, כאשר המבקש טוען שלא ניתן יהיה להשיב את הכספים במידה שיזכה בערעור?

הלכות

  1. 1

    הכלל הוא כי פסק דין מחייב מיום שימועו, ועילה לסטות ממנו נדרשת בנסיבות מיוחדות

    ״לא מצאתי בנימוקי המבקש עילה לסטות מן הכלל, לפיו מחייב פסק-דין מיום שימועו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • פסק דין
  • הוצאות משפט
  • שכר טירחת עורך-דין
  • ערעור
  • מאזן הנוחות
  • הערת אזהרה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בית המשפט העליון

בשבתו

כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א

2142/97 - 1

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר

המבקש

:

דמארי

אליהו

נגד

המשיב

ה :

לחמי חנה

בקשה

לעיכוב ביצוע

פסק-דין בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 18.2.97 בת"א 1082/92 שניתן

על-ידי כבוד השופטת א' קובו

החלטה

בין הצדדים התעוררה מחלוקת בנוגע לזכויות החכירה של חלקת מקרקעין מסויימת. בית-המשפט המחוזי קיבל את תביעתה של המשיבה והצהיר כי היא בעלת זכויות החכירה בחלקה. עוד פסק בית-המשפט כי על המבקש לשלם למשיבה סכום של 40,000 ש"ח הוצאות משפט ושכר טירחת עורך-דין. המבקש ערער על פסק-הדין לבית משפט זה ובמקביל ביקש מבית-המשפט המחוזי לעכב את ביצוע פסק-דינו עד למתן פסק-דין בערעור. בדיון בבקשה בפני בית-המשפט המחוזי הגיעו הצדדים להסדר, לפיו תירשם הערת אזהרה על המקרקעין נשוא המחלוקת, אשר תמנע מן המשיבה ביצוע כל דיספוזיציה בנכס, למעט העברה ללא תמורה למי מילדיה, אשר יתחייב מצידו למלא אחר פסק-הדין שיינתן בערעור. בית-המשפט המחוזי סירב לעכב את חלק פסק-הדין הנוגע לחיובים הכספיים שהוטלו על המבקש.

הבקשה שלפניי מופנית איפוא רק לחלק פסק-הדין העוסק בחיובים הכספיים. טענתו העיקרית של המבקש היא שעקב מצבה הכספי הרעוע של המשיבה, המוכר לו מידיעה אישית, יש לעכב את ביצוע התשלום, שכן במידה ויזכה בערעור לא ניתן יהיה להשיב את הכספים שישולמו.

לא מצאתי בנימוקי המבקש עילה לסטות מן הכלל, לפיו מחייב פסק-דין מיום שימועו. ראו בש"א 4403/94 ויצמן נ' דאודי (לא פורסם). המשיבה זכתה בדין ואין כל סיבה מדוע לא ישולמו לה הוצאות המשפט. גם מאזן הנוחות בין הצדדים מחייב את דחיית הבקשה, לא-כל-שכן שהמבקש זכה כבר, למעשה, בעיכוב ביצוע עיקרו של פסק-הדין - החלק העוסק בזכויות בנכס.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט באב התשנ"ז (12.8.97).

ש

ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97021420.

L02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בשא 4403/94

הלכות

  1. 1הכלל הוא כי פסק דין מחייב מיום שימועו, ועילה לסטות ממנו נדרשת בנסיבות מיוחדות