ע"פ 2855/02 שחאדה אכרם נ. מדינת ישראל

בפניי מונחת בקשה להורות על שחרור הסניגוריה הציבורית מייצוגו של המערער, ועל החלפתה בעוד ג'אבר מונדר.

מינויה של הסניגוריה הציבורית לייצג את המערער בא על רקע העובדה, כי בערעור שבכותרת לא הוגשו נימוקי ערעור, אף כי הערעור הוגש לפני יותר משנתיים, ואף כי ניתנה לבא כוח המערער הזדמנות מספקת להגשת נימוקי ערעור. במצב זה, מונתה הסניגוריה הציבורית – זו הפעם השנייה – לייצג את המערער.

בבקשה שבפניי הוסבר, כי בשל בעייה בריאותית נגרמה העדרות ממושכת של עו"ד מונדר ממשרדו, וכי בשל כך נמנע מעו"ד מונדר להגיש בקשות או תגובות לבית המשפט, ועל רקע זה, כך נטען, "ביקש אורכות". עוד צויין, כי בחודש יולי הקרוב צפויה הבעיה הרפואית להיפתר, וכי עו"ד מונדר צירף עורך דין נוסף למשרדו, אשר שמו לא נמסר.

הסברים אלה אינם מניחים לגמרי את הדעת. ראשית, שלא כנטען, לא נתבקשו אורכות מבית המשפט, וההחלטה על מינוי הסניגוריה הציבורית באה על רקע חוסר מעש מתמשך מצד עו"ד מונדר. שנית, אין בידי לקבוע כי הטענות בדבר מצבו הרפואי של עו"ד מונדר יכולות להצדיק חוסר מעש כאמור, ויכולות להסביר הימנעות מעשיית המינימום המתבקש, שהוא הגשת בקשות מתאימות לארכה, תוך מתן הסבר מראש, ולא בדיעבד, על מצבו של עורך הדין. שלישית, משלא נמסר שמו של עורך הדין שהצטרף למשרד, ואף לא הובהר אם הוא מיופה כוח מטעם המערער, אין בעובדה זו, על רקע מחדלי העבר, כדי להניח את הדעת כי ניהול ההליך בהמשך יעלה על פסים תקינים. דברים אלה מתחדדים, נוכח העדרותו הצפויה של עו"ד מונדר בחודש יולי (סעיף (6) לבקשה שבפניי), ואי הוודאות בדבר המועד בו צפוי כי קשייו ייפתרו.

עם זאת, עמדת הסניגוריה הציבורית לפיה אין מקום לייצוג על ידה מקום בו בעל דין בחר עורך דין מן המגזר הפרטי לשם ייצוגו, מקובלת עליי כמשקפת מדיניות ראויה, הן מבחינת צרכי הכלל והן מבחינת חירות הפרט.

נראה לי, כי בנסיבות עניין זה, הבטחת המשך הליך תקין מחד, והמשך ייצוג בידי עורך דין שנבחר על ידי בעל הדין מאידך, תוכל להיעשות על ידי הפקדת יפוי כוח מטעם המערער, בו ייפה גם את כוחם של עורכי הדין האחרים ממשרדו של עו"ד מונדר לייצגו בהליך שבכותרת. יפוי כוח כאמור יופקד תוך 15 ימים מקבלת החלטה זו. לאחר הפקדת יפוי הכוח, יובא התיק בפניי לשם מתן הוראות בדבר ייצוגו של המערער. מובהר, כי בשלב זה ממשיך ייצוגו של המערער בידי הסניגוריה הציבורית, עד למתן הוראה אחרת.