רע"א 339/99 ויזר שושנה נ. בנק לאומי לישראל בע''מ

המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופטת ה. גרסטל), אשר דחה את ערעורם על החלטת ראש ההוצאה לפועל בכפר סבא בעניין ביטול החלטה על מימוש משכון. המשכון הנזכר הוא דירתם, אשר מושכנה לטובת המשיבים, אותה הם נדרשים לפנות.

המבקשים לא פירטו בבקשתם את יכולת השתכרותם ואת הוצאותיהם, ואף לא את זהותו ומצבו הכלכלי של הערב המוצע על ידם.

לאחר שאיפשרתי להם להשלים את הבקשה, הוסיפו כי מבקש 2 משתכר סכום של 4,500 ש"ח בחודש, וכי הערב המוצע הוא בעל המניות העיקרי בחברה המעסיקה את מבקש 2. כן נאמר כי סוכם עם הערב שאם יידרש לממש את ערבותו, יקוזז הסכום ממשכורתו של מבקש 2. המשיבים מתנגדים לבקשה, ובנסיבות העניין נראה לי כי הצדק עמם.

מעיון בהחלטת בית המשפט המחוזי נראה כי סיכויי המבקשים לזכות בבקשה לרשות ערעור, ובסופו של דבר אף בערעור, קלושים. ואכן, בקשתם לעכוב ביצוע הפינוי נדחתה על ידי כב' השופט אור (אם כי מאוחר יותר התקבלה חלקית, בהסכמת המשיבים).

הערבות שמציעים המבקשים אינה שקולה כנגד ערבון. גם לאחר הגשת הבקשה המתוקנת, אין בפני נתונים באשר ליכולתו הכלכלית של הערב המוצע מר יעקב סרוסי, הכנסותיו ונכסיו. אין די בעובדת היותו בעל מניות בחברה כדי להוכיח כל אלו.

בעניין זה אני מקבלת את טעות המשיבים, כי במקום התחיבות המבקשים כלפי הערב להשיב לו את סכום ההוצאות על ידי קיזוז ממשכורתו של משיב 2, יכולים היו המשיבים להסדיר הפקדת הערבון ממשכורת המבקש 2.

נוכח האמור החלטתי לדחות את הבקשה.

עם זאת, על מנת למנוע סגירת שערי בית המשפט בפני המבקשים בנושא כה מהותי של פינוי דירת מגוריהם, אני מפחיתה את סכום הערבון לעומת הסכום הנדרש בדרך כלל, ומעמידה אותו על 7,000 ש"ח.

הערבון יופקד תוך שלושים יום מהמצאת החלטה זו.