רע"א 4034/00 אליהו אטדגי נ. אסתר אטדגי

המבקש והמשיבה 1 היו נשואים בעבר, והמשיבים 2,3,4 הם ילדיהם המשותפים. בני הזוג התגרשו והמבקש חויב בתשלום מזונות ילדיו בסך של 4,200 ש"ח לחודש בשלושה חלקים שווים. ערעורו לבית המשפט המחוזי על גובה המזונות, נדחה.

המבקש הגיש לבית המשפט לענייני משפחה תביעה להפחתת סכום המזונות בשל שינוי נסיבות. הוא נישא בשנית, לאשתו יש בת בגירה הסמוכה לשולחנם ונולד לו בן מאשתו השניה. בית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעתו בנימוק שלא הוכח שינוי נסיבות המצדיק הפחתת שיעור המזונות.

במקביל, הגיש המבקש תביעה נוספת לבית המשפט לענייני משפחה לפסק-דין שיצהיר כי הוא אינו חייב למשיבים כספים שדרשו בהליכי הוצאה לפועל. גם תביעה זו נדחתה.

המבקש ערער על שני פסקי-הדין של בית המשפט לענייני משפחה, ובית המשפט המחוזי דחה את הערעור והותיר את סכום המזונות שנפסק, על כנו.

המבקש הגיש בקשה זו, בגדרה הוא טוען טענות עובדתיות שונות וכן מנסה הוא להראות כי היו פגמים דיוניים במהלך המשפט; לטענתו, לא היה הוא מיוצג בתביעה הראשונה בה נקבע לראשונה גובה המזונות, וכן טוען הוא כי ערעורו על התביעה לסעד הצהרתי נדחה בלא נימוקים.

לא מצאתי עילה להתערב בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי. המבקש לא מעלה שאלה בעלת השלכות רחבות - חוקתיות, ציבוריות או משפטיות - החורגת מנסיבותיו של המקרה הבודד, המצדיקה מתן רשות ערעור, על פי ההלכה הנקוטה בידינו (רע"א 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123). אעיר רק, כי טענת המבקש בדבר העדר ייצוג בתביעה הראשונה בה נדון לראשונה גובה המזונות, אינה יכולה להיטען במסגרת בקשה זו שאינה סבה על התביעה הראשונה כי אם על פסק-דין שדחה תביעה להפחיתם.

לפיכך, דין הבקשה להידחות.