פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 4471/97 יאיר חזן נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

ענישה · ענישה בעבירת שוד מזוין בבנקערעור על גזר דין בתיק פלילי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער שדד בנק בשימוש בסכין ונגזרו עליו שבע שנות מאסר בפועל. הסניגור טען רק לקולא בשל הפרעות באישיות של המערער. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בשים לב לעברו הפלילי ולסיכון שהוא מהווה לציבור.

העובדות

המערער שדד בנק תוך איום ושימוש בסכין, ושרט את פקיד הבנק בצווארו. נגזרו עליו שבע שנות מאסר בפועל ושלוש שנות מאסר על תנאי, והופעלו נגדו באורח חופף תשעה חודשי מאסר על תנאי. הסניגור לא חלק על הולמות העונש, וטען רק למצבו הנפשי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם העונש של שבע שנות מאסר בפועל בגין שוד בנק בשימוש בסכין הולם את חומרת המעשה?
  2. 2.האם יש להקל בעונש בשל מצבו הנפשי של המערער הסובל מהפרעות באישיות?

הלכות

  1. 1

    עברו הפלילי של המערער מלמד כי הוא מסכן את ביטחון הציבור, ויש צורך להגן על הציבור מפניו, ולכן אין מקום להקל בעונש בשל מצבו הנפשי.

    ״נראה לנו, שעל רקע עברו הפלילי של המערער, צדק בית המשפט קמא בקבעו כי המערער מסכן את ביטחון הציבור״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מאסר בפועל
  • מאסר על תנאי
  • הפרעות באישיות
  • מסכן את ביטחון הציבור
  • עברו הפלילי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

4471/97

בפני:

כבוד השופט א' מצא

כבוד

השופטת ד' דורנר

כבוד

השופט מ' אילן

המערער

:

יאיר

חזן

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 5.6.97 בת"פ 2/97

שניתן על ידי כבוד השופטת ד"ר נ' דנון

תאריך

הישיבה:

ז' בשבט התשנ"ט

(

24.01.99

)

בשם

המערער

: עו"ד ספיר

בשם

המשיבה: עו"ד פלמור

פסק-דין

הערעור איננו מצריך תשובה.

המערער שדד בנק תוך איום ושימוש בסכין בעזרתו שרט את פקיד הבנק בצווארו. נגזרו עליו שבע שנות מאסר בפועל, ושלוש שנות מאסר על תנאי. כן הופעלו נגדו, באורח חופף, תשעה חודשי מאסר על תנאי. גם הסניגור המלומד איננו חולק כי העונש שהוטל על המערער הולם את חומרת המעשה שבעטיו הובא לדין. טענתו היחידה היא, שבהתחשב במצבו הנפשי של המערער, הסובל מהפרעות באישיות, ניתן היה להסתפק לגביו בעונש יותר מתון.

נראה לנו, שעל רקע עברו הפלילי של המערער, צדק בית המשפט קמא בקבעו כי המערער מסכן את ביטחון הציבור, וקם צורך להגן על הציבור מפניו.

הערעור נדחה.

ניתן היום, ז' בשבט התשנ"ט

(24.1.99).

ש ו פ

ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

עכב/

97044710.

F01

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1עברו הפלילי של המערער מלמד כי הוא מסכן את ביטחון הציבור, ויש צורך להגן על הציבור מפניו, ולכן אין מקום להקל בעונש בשל מצבו הנפשי.