בש"פ 4508/97 מוחמד זיתון נ. מדינת ישראל

העורר מואשם בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בשורה של עבירות תעבורה חמורות: גרימת חבלה של ממש תוך נהיגה ברכב, נהיגה ללא רשיון בזמן פסילה וללא ביטוח, הפקרה לאחר פגיעה ושיבוש הליכי משפט. לפי כתב-האישום פגע העורר בשני הולכי רגל שחצו רחוב במעבר חציה תוך כדי נהיגה ברכב ללא רשיון, ללא ביטוח ובזמן פסילה, ונמלט מן המקום.

בית-המשפט המחוזי נענה לבקשת המדינה והורה לעצור את העורר עד תום הליכי המשפט לאחר שמצא כי קיימות ראיות לכאורה מספיקות. בהחלטתו כתב השופט כי סבר תחילה שיש לשחרר את העורר בתנאי חלופת מעצר. ואולם, לנוכח עברו הפלילי החמור הגיע לכלל דעה כי העורר עלול לסכן את הציבור אם ישוחרר ממעצרו.

מכאן הערר.

אופי העבירות בהן מואשם העורר על-אף חומרתן אינו מלמד על חשש למסוכנות שלא לניתן להסירו על-ידי חלופת מעצר. ברם, לעורר גם עבר פלילי חמור המצביע על קושי לרסן אותו. השאלה המתעוררת היא אם בנסיבות אלה ניתן למצוא חלופת מעצר הולמת.

לאחר מספר הצעות שלא נראו לי, הציע היום הסניגור, כי העורר ישאר ב"מעצר-בית" בביתו של עבד אווהידי דיאב בכפר ג'לג'וליה, בפיקוחם של דיאב ועבד אלכרים אבו-גנים בכל שעות היממה, והמציא תצהירים בהם התחייבו השניים לפקח על העורר ולהודיע למשטרה אם העורר יפר את תנאי השחרור.

נראה לי כי פיקוח צמוד זה שילוווה במתן ערבות על-ידי המפקחים מסיר את החשש לבטחון הציבור.

אני מקבלת איפוא את הערר ומורה על שחרורו של העורר ממעצרו בתנאים אלה: הישארות ב"מעצר-בית" בכפר ג'לג'וליה בביתו של דיאב אהוידי בפיקוח צמוד של דיאב ועבד אלכרים אבו-גנים; הפקדה במזומן או בערבות בנקאית בסך 10,000 ש"ח; המצאת ערבות צד ג' על-ידי דיאב אהוידי בסך 25,000 ש"ח; המצאת ערבות צד ג' על-ידי עבד אלכרים אבו-גנים בסך 25,000 ש"ח. ניתן בזה צו לעיכוב יציאת העורר מן הארץ. על העורר, אם ברשותו דרכון, להפקידו במשטרה.

והיה והעורר לא יעמוד בתנאים אלה הוא ישאר במעצר עד למתן הערבויות המפורטות לעיל או עד תום ההליכים, הכול על-פי המוקדם.