ע"פ 5021/00 אילן כהן נ. מדינת ישראל

בפני בקשה לקביעת מועד דיון.

1.המבקש הורשע בעבירות של אינוס בנסיבות מחמירות, הדחה בחקירה והחזקת סם שלא לצריכה עצמית. הוא נדון למאסר של שמונה וחצי שנים, מהן שש וחצי שנים לריצוי בפועל ושנתיים על תנאי. הוא מרצה את עונשו מאז 19.7.99, מועד בו נעצר עד תום ההליכים. ערעורו הוגש ביום 12.7.00. בקשתו לעיכוב ביצועו של גזר הדין נדחתה על ידי כב' השופטת שטרסברג-כהן ביום 16.7.00. בהחלטתה קבעה כב' השופטת:

"השאלה העומדת על הפרק איננה אם המעשים המיניים אירעו אם לאו, ואף איננה אם המתלוננת הסכימה או התנגדה למעשים אלה, אלא השאלה היא אם נעברה העבירה שבסעיף 345(א)(4) שעניינו בבעילת אישה תוך ניצול מצב של חוסר הכרה בו שרויה האישה או מצב אחר המונע ממנה התנגדות, ואם המבקש היה מודע למצב זה.

בית המשפט השיב על שאלות אלה בחיוב וקבע עובדות נחרצות בהקשר למצבה של המתלוננת לאחר ששתתה יין ולקחה כדורי אקסטזי בביתו של המבקש שם הוצעו לה היין והכדורים. את העובדות קבע בית המשפט על סמך עדותה של המתלוננת שהיתה מהימנה ולה מצא חיזוקים, בעוד אשר גרסתו של המבקש נדחתה כבלתי אמינה.

לאחר שעיינתי בחומר שלפני, שקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים לעניין עיכוב ביצוע גזר הדין ועשיתי את האיזונים הראויים והדרושים, נראה לי כי אין מקום לעכב את ביצוע גזר הדין. במאזן הכולל, סבורה אני, כי הכף נוטה לחובת המבקש. הערעור איננו תלוי על בלימה אולם סיכוייו אינם כאלה המצדיקים עיכוב ביצוע המאסר אל מול השיקולים הציבוריים המצדיקים מניעת העיכוב. תקופת המאסר היא ממושכת ואין חשש שהמבקש ירצה את מלוא התקופה בטרם יישמע ערעורו, גם אם עונשו יופחת."

2.בבקשה שבפני טוען המבקש, כי סיכויי ערעורו טובים מאד. שכן המתלוננת אינה זוכרת כמעט דבר מן האירוע שביסוד הרשעתו והרשעתו התבססה, למעשה, על הודאתו בקיום יחסי מין ועל ראיות נסיבתיות. לטענתו, מאמירתה של כב' השופטת שטרסברג-כהן כי "הערעור אינו תלוי על בלימה" משתמעת הכרה בסיכויי ערעורו. המשיבה סבורה, כי על הערעור להישמע בהתאם ליומן המשפטים.

3.בפני בית המשפט תלויים ועומדים עדיין ערעורים שהוגשו עובר להגשת ערעורו של המבקש. בין ערעורים אלה מצויים ערעורים רבים המחייבים שמיעה מוקדמת עקב טעמים הנוגעים לעונש שנגזר במסגרתם (עונשים קצרים שריצויים עלול להסתיים אם לא יישמע הערעור עליו בהקדם, ערעורים בהם ניתן עיכוב ביצוע) או למערערים (קטינים, קשישים, אסירים חולניים ועוד). לא מצאתי מקום להעדיף את עניינו של המבקש על פני כל אלה. העובדה שבהתייחס לערעורו נאמר כי "אינו תלוי על בלימה" אינה מצביעה בהכרח על ריבוי סיכוייו של הערעור. אדרבא: מעצם דחיית בקשת המבקש לעיכוב ביצוע, כמו גם מן העובדה שבהחלטת כב' השופטת שטרסברג-כהן לא נאמר דבר לעניין הקדמת הדיון, ניתן להסיק את ההיפך.

הערעור יישמע איפוא בתורו, בהתאם לסדרים הנוהגים לעניין זה.