רע"א 523/00 שמעון חזן נ. קצין התגמולים

בפני בקשה לפטור מתשלום אגרה והפקדת ערבון בבקשת רשות ערעור שהגיש המבקש, על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק ע"נ 000224/99, בפני כבוד השופט י' יעקובי-שווילי - סגן נשיא.

בית המשפט קיבל חלקית את ערעורו של המבקש על החלטת ועדה רפואית עליונה (להלן: הועדה) לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט1959- (נוסח משולב) (להלן: החוק) לעניין קביעת דרגת נכות על פי המבחנים שבתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות), תש"ל1969-. בית המשפט הורה להחזיר את עניינו של המערער לועדה כדי שתדון מחדש בשני עניינים: "העניין האורטופדי" ו"העניין המיני". הועדה לא האמינה לתלונות המערער, ואולם משנתברר שמצב רגלו היה כנראה חמור, והצריך כריתה זמן לא רב אחרי ישיבת הועדה, הורה בית המשפט להחזיר את הדיון לועדה. בנוגע ל"עניין המיני" החליט בית המשפט כי הועדה צריכה לעיין מחדש בנושא ולציין ביתר פירוט את ה"מקור גופני" שצויין כסיבת ההפרעה, גם לאור כך שאולי לממצאים האורטופדיים החדשים תהיה השלכה גם לנושא המיני. בעניין ממצאי הועדה ושיקול הדעת שהפעילה בנושא שכונה שם "האוזניים, הרעשים והסחרחורת" לא מצא בית המשפט מקום להתערב. כמו כן, בקשתו של המערער כי בית המשפט ימנה פוסק רפואי נדחתה מהנימוק, כי מינוי כזה אינו אפשרי, שכן הסמכות ניתנה לועדה בלבד על פי החוק. על שני עניינים אחרונים אלו מבקש המבקש רשות ערעור.

בבקשה לפטור מתשלום אגרה והפקדת ערבון טוען המבקש בתצהירו, כי הכנסתו היחידה הינה מתגמול נכות בגובה של 49% הינה כ2,900- ש"ח לחודש. המבקש ביקש להתעלם מהתלוש השלישי שצורף, המראה כי הכנסתו הינה 8,444.79 ש"ח מהנימוק שמדובר בהחזר ביטוח רכב רפואי. המבקש צירף לתצהירו 3 תלושי משכורת, שניים עם תאריכים עוקבים והשלישי חסר תאריך והוא התלוש ה"מוגדל". מאוחר יותר התקבלה הודעה נוספת לבית המשפט ללא תצהיר, שם מציין המבקש כי הינו גרוש ואב לשלוש בנות, שהוא נותר ללא רכוש וגר בדירת חדר וחצי בבעלות הוריו ז"ל, דירה אשר מהווה ירושת יתר תשעת בני המשפחה העושים חסד עמו ונותנים לו להתגורר בה לאור הנסיבות הקשות של מצבו הנוכחי.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, סיכויי בקשת רשות הערעור להתקבל קלושים ביותר, זאת מאחר ולחוק הנכים הגבלה ייחודית של ערעור לנקודה משפטית, וכן מהטעם כי עניינו של המבקש אינו נופל במסגרת הטעמים המצומצמים שבהם מתיר בית המשפט העליון ערעור ברשות. על כן, טענתו היא כי גדלה ההצדקה והצורך בתשלום אגרת המשפט והפקדת הערבון. עוד טוען המשיב, כי טענות המערער באשר לפטור מאגרת משפט ומערבון אינן מפורטות דיין ואין ללמוד מהן על כך שאינו יכול לגייס את הכספים הנדרשים ממנו.

מסגרת הדיון לפטור מאגרה קבועה בתקנות בתי המשפט (אגרות), התשמ"ח1987- (להלן: תקנות האגרות). תקנה זו קובעת כי מי שמבקש פטור מאגרה חייב לצרף תצהיר שבו יפרט "את רכושו, רכוש בן זוגו ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

איני סבורה, כי המבקש הניח תשתית לטענה בדבר חוסר יכולתו לשלם את אגרת בית המשפט. הלכה היא, כי המבקש פטור מתשלום אגרה או מהפקדת ערבון מחמת עוניו חייב להיכבד וחיתן לבית המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי (רע"א 3297/90, רביבו נגד בנק הפועלים , תקדין עליון 90(3) 119).

במקרה דנן, גם בהילקח בחשבון כי המערער אינו מיוצג, עדיין לא הציג הוא בפני בית המשפט תמונה מלאה על מצבו הכלכלי, לא צורפו תלושים של תקופה של שישה חודשים, לא פורטו הוצאותיו השוטפות של המבקש, אשר לקיומן הוא טוען, אין בתצהירו פירוט על רכושו הכספי, רכושו בעין, חשבונות בנק, רכוש בני משפחתו ומקורות ההכנסה של בני משפחתו הקרובים. אין כל קושי בהשגת מידע מהסוג הזה והימנעות מצירופו פועלת לחובתו של המבקש.

יתר על כן, מבקשתו עולה כי המבקש מתגורר בדירת משפחתו וכך לא נזקק לשלם שכר דירה, ועל רקע זה בולט עוד יותר חוסר הפירוט לעניין הוצאותיו השוטפות של המבקש ועיסוקיו הנוספים.

זאת ועוד, הלכה היא כי המבקש פטור מאגרה חייב להוכיח בטרם יזכה בפטור שעשה נסיונות למצות את כל האפשרויות גם לגייס כספים ממקורות אחרים, לרבות בני משפחה וידידים (בש"א 495/95, שמעוני נגד שמעוני , תקדין עליון 95(1) 1211).

במקרה דנן, הבקשה אינה מפרטת כל נסיון מצד המבקש לגייס כספים לתשלום האגרה או הערבון מבני משפחתו הקרובים או ממקורות אחרים.

בהעדר פרטים אלו, לא הונחה התשתית הבסיסית המאפשרת קיום דיון בבקשה לפטור מאגרה.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה לפטור מאגרה.

באשר לבקשת המבקש לפטור מערבון, הרי משלא הניח המבקש בפני תשתית ראייתית להוכחת מצבו הכלכלי הקשה הנטען על ידו, אין גם מקום לפוטרו מהפקדת ערבון.

בית המשפט פסק כי:

"בלא פרטים מהימנים על הכנסת העותר הנתמכים במסמכים... ופרטים על רכושו וחובותיו לא ניתן לשקול מתן פטור מערבון" (ע"א 4752/91, ניביט מערכות בע"מ

נגד בנק הפועלים , תקדין עליון 92(2) 1887).

משקבעתי כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו מצדיק פטור מאגרה ופטור מחובת הפקדת ערבון, די בכך כדי לדחות את הבקשה, גם מבלי להיכנס לבחינת סיכויי הערעור. אלו רלבנטיים רק במקום בו הוכיח המבקש כי אינו יכול לעמוד בחובת הפקדת ערבון. עם זאת, נראה לי, על פני הדברים, כי גם בנקודה זו הדין עם המשיב.

אשר על כן, הבקשה לפטור מערבון נדחית.

עם זאת, בנסיבות העניין, אני מעמידה את סכום הערבון שעל המבקש להפקיד על סך של 5,000 ש"ח.

המבקש ישלם את האגרה ויפקיד את הערבון בסכום של 5,000 ש"ח תוך ארבעים וחמישה יום מיום קבלת ההחלטה.