בש"פ 5457/02 מרדכי ביטן נ. מדינת ישראל

נגד העורר תלוי ועומד כתב אישום בו הוא מואשם באישום ראשון בתקיפה סתם, בתקיפה הגורמת חבלה של ממש ובאיומים. הרקע העובדתי לאישום זה הוא תקיפות העורר את חברתו פעמים רבות במשך מספר שנים במיוחד על רקע הודעתה לו כי ברצונה להיפרד ממנו. כן הופנו איומים כלפי אם החברה והפחדת בני המשפחה.

באישום השני, מואשם העורר באיומים, בחבלה בכוונה מחמירה ובגניבה. הרקע לאישום זה הוא תקיפה קשה של העורר את חברתו וגרימת פציעה על ידי דקירות במכשיר חד וגרימת חתכים עמוקים בצווארה שהצריכה אישפוז.

בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ר' אבידע) הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו. על כך הערר שבפנינו.

אין מחלוקת בדבר קיום ראיות לכאורה לגבי האישום הראשון. הסניגור המלומד טוען להעדר ראיות לכאורה להוכחת האישום השני ועל כל פנים לטענתו עוצמתן של הראיות הלכאוריות נחלשת לאור תהיות וסתירות בדבריה של החברה בהזדמנויות שונות בהן סיפרה על האירוע ויש מקום לחלופת מעצר.

קראתי את הערר המפורט בו מועלות הטענות בצורה מפורטת וסדורה, עיינתי בכל החומר שצורף לערר, שמעתי טיעון בעל-פה של שני הצדדים, צפיתי בקלטות שנמסרו לידי והגעתי לכלל מסקנה שקיימות ראיות לכאורה להוכחת ההאשמות המיוחסות לעורר לא רק באישום הראשון - שלגביו מסכים גם ב"כ העורר כי קיימות כאלה - כי אם גם לאישום השני.

מכל החומר בו עיינתי עולה בברור כי התנהגותה התמוהה במידת מה של המתלוננת שנמנעה מלגולל את פרשת מעלליו של העורר בה ולהושיט לעברו אצבע מאשימה, נובעת מפחד תהומי ממנו. עם זאת, מכל אותן פעמים בהם סיפרה על כך שתקף אותה וגרם לה חבלות של ממש, מתקבלת מסכת ברורה של מעשי אלימות קשים כלפיה מצד העורר, שהיה חברה באותה תקופה והראה לה מנחת זרועו. הניסיון להשליך את התקיפה על כלבתה, הוא, בשלב זה, ניסיון נפל ועל כל פנים יהיה על בית המשפט שישמע את התיק הפלילי להכריע בשאלות המהימנות שאין מקומן בשלב זה, בו די בראיות לכאורה, המצויות למכביר.

מקובלים עלי קביעותיה ומסקנותיה של הערכאה הראשונה ואף אני כמותה סבורה כי לאור קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האישומים נגד העורר, לאור העבירות המיוחסות לו והמעשים הנפשעים בהם הוא מואשם, קמה עילה למעצרו. מסוכנותו עולה מן העבירות ומן המעשים שבתשתיתן. גם אם מסוכנותו ממוקדת בחברתו בה פגע, עדיין אין לקחת סיכון ולשחררו לחלופת מעצר, חלופה כזו לא תשיג את תכלית המעצר.

הערר נדחה.