בג"ץ 6002/02 סמיר סאלח סרסאוי נ. שרות בתי הסוהר

1.המבקש הוא אסיר בטחוני שנדון למאסר עולם בשל עבירות של חברות ופעילות בארגון עוין, הנחת חפץ מבעיר, החזקת רימוני יד ושותפות בזריקת רימוני יד. בין היתר, השתתף המבקש בזריקת רימון אל תוך מדרחוב הומה אדם, וגרם בכך לפציעתם של עשרות אנשים. המבקש פנה לבית המשפט קמא בבקשות שונות לשיפור תנאי מאסרו, ומרביתן נדחו, ועל כך מתבקשת רשות ערעור. בקשותיו של המבקש כוולות שימוש במכונת צילום לה הוא נזקק, לטענתו, לשם לימודיו באוניברסיטה הפתוחה, ושאותה הוא מציע לרכוש בעצמו ;

הכנסת "כסא סטודנט" לתאו, וזאת בשל כאבים מהם הוא סובל, לדבריו, בגב ובצוואר ; קבלת חגורה למכנסיים ; ושימוש במכונת כתיבה. עוד הוא מבקש כי יתאפשר לו ללמוד במרכז החינוך, או לחילופין, שיוקצה לו חדר נפרד לצורך לימודיו.

2.המשיב סומך על החלטותיו של בית משפט קמא. לטענת המשיב, עולות ההחלטות בקנה אחד עם תקנות בתי הסוהר, תשל"ח-1978, האוסרות, ככלל, על החזקת מסמכים, כספים או חפצים אחרים ברשותו של אסיר. הגבלות אלה, כך מציין המשיב, נובעות משיקולים בטחוניים ;

משיקולי משמעת ; ומהרצון למנוע צפיפות יתר בתאי המאסר. שיקולים אלה, גורס המשיב, נכונים גם בכל הנוגע לבקשות שלפנינו. את סירובו לאפשר למבקש להשתמש במכונת צילום מסביר המשיב במגבלות כוח אדם. לטענת המשיב, הצבת מכונת צילום בבית הסוהר תחייב הקצאת כוח אדם לצורך צילום החומר עבור האסירים ובדיקתו, וכוח אדם זה – כך טוען המשיב – אינו בנמצא. המשיב מציין גם כי המבקש רשאי, כמו כל אסיר אחר, לקבל את החומר הלימודי בו הוא חפץ באמצעות הדואר. ועוד מוסיף המבקש כי במקרים חריגים, כשהדבר חיוני, מאפשר מנהל הכלא צילום חומר חיוני עבור האסירים. אשר לבקשת המבקש לקבל "כסא סטודנט", הרי שהמשיב מבהיר כי הוא נכון לספק לאסירים המעוניינים בכך כסא מפלסטיק ושולחן לצורך כתיבה ולימוד, וכי המבקש רשאי להגיש בקשה לקבלת כסא מיוחד בשל בעיותיו הרפואיות. לבקשתו של המבקש לאפשר לו להחזיק חגורה למכנסיים מתנגד המשיב מטעמים בטחוניים. אליבא דידו, יכולה חגורה במכנסיים לשמש למעשי אלימות קשים, כגון הכאה וחניקה. לטענת המשיב, נכונים טעמים אלה גם באשר לבקשתו של המבקש ללמוד במרכז החינוך. לדברי המשיב, נמצא מרכז החינוך מחוץ לבניין בית הכלא, ואינו מאובטח, ולפיכך, הגישה אליו לא מתאפשרת לאסירים – פליליים או בטחוניים – אשר רמת האבטחה הנדרשת לגביהם היא גבוהה. המשיב טוען גם, כי לא ניתן להיענות לבקשתו החלופית של המבקש – שיוקצה לו חדר נפרד לצורכי לימוד – וזאת בשל מצוקת התאים החריפה בבית הסוהר.

3.בחנתי את טענותיו של המבקש ואת תגובת המשיב, והחלטתי כי אין עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי וכי דין הבקשה להידחות. חלק ניכר מבקשותיו של המבקש נענו בשלילה בשל טעמים בטחוניים. לא מצאתי כי האיזון בין הטעמים האלה לבין הצורך להקל בתנאי מאסרו של המבקש נערך באופן בלתי-סביר. בייחוד כך, נוכח העבירות החמורות בהן הורשע המבקש ומסוכנותו. בקשות אחרות נדחו אכן מטעמים אחרים - בשל מגבלות של מקום או בשל מחסור בכוח אדם, וגם ביחס אליהן לא מצאתי כי ההחלטות לוקות בחוסר סבירות. משכך, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא.

אשר על כן, הבקשה נדחית.