בש"פ 6287/99 רחמים נפתלי נ. מדינת ישראל

העורר מואשם באינוס בת זוגו, בתקיפתה ובאיומים עליה. לבקשת המאשימה הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של העורר עד לתום בירור משפטו. בערר שלפניי נטען, כי בנסיבות העניין לא היה זה מן המידה להורות על מעצר עד תום ההליכים וראוי היה להסתפק בחלופת מעצר שבכוחה להשיג את מטרת המעצר.

נראה לי כי הערר בדין יסודו. מעשה שהיה כך היה שבעקבות ליל הארוע פנתה המתלוננת למשטרה והתלוננה על העורר, כי על רקע סירובה לקיים עימו יחסי מין, תקף אותה ואיים עליה. על יסוד תלונתה נחקר העורר במשטרה והוגש נגדו כתב אישום, לבית משפט השלום, על פיו הואשם בעבירות תקיפה חבלנית ואיומים. ימים ספורים לאחר מכן הוגש נגדו כתב אישום חדש על פיו הואשם גם בעבירת אינוס, ועם הגשתו של כתב אישום זה הועבר עניינו לבית המשפט המחוזי והוגשה הבקשה למעצרו. מסתבר שבמסגרת ההודעה שמסר העורר בחקירה, בעקבות תלונתה הראשונה של המתלוננת, סיפר העורר כי בליל הארוע נשוא התלונה קיים עם המתלוננת יחסי מין. המשטרה התקשרה עם המתלוננת טלפונית כדי לברר עימה את נכונות הגירסה ואז, לראשונה, סיפרה המתלוננת שקיימה עם העורר יחסי מין על פי דרישתו ושלא מתוך הסכמה. תלונתה המתוקנת הובילה להגשת כתב האישום החדש. נראה לי שבעצם העובדה שבמסגרת תלונתה הראשונה לא סיפרה המתלוננת לחוקר המשטרה דבר וחצי דבר על אינוסה בידי העורר, יש כדי לגרוע ממשקל הראיות לכאורה המצויות נגד העורר.

השופטת המלומדת בבית המשפט המחוזי קבעה בהחלטתה, כי יש בידי התביעה ראיות לכאורה, הכוללות לא רק עדות מפי המתלוננת אלא גם דברים המסייעים לגירסתה מפי העורר. כן קבעה שקיומה של תשתית ראייתית לכאורית מקים נגד העורר עילת מעצר וחזקת מסוכנות וכי העורר לא סתר חזקה זו. מקובל עליי שבידי התביעה יש ראיות לכאורה, אך כפי שכבר ציינתי התשתית הראייתית אינה כה מוצקה. בהקשר זה כדאי לציין כי חלק מההתבטאויות של העורר, בהן מצאה השופטת תימוכין לגירסת המתלוננת בעניין האינוס, יכולות להתיישב גם עם נושא תלונתה המקורית שעניינה היה בתקיפה ואיומים בלבד. בנסיבות אלו היה מקום לבדוק אם אכן אין מנוס ממעצרו של העורר או שמא ניתן להסתפק באמצעים יותר מתונים להשגת מטרת המעצר.

העורר הוא כבן 50 ואין לחובתו כל הרשעות קודמות. הסניגור הצהיר בפניי, כי בני משפחתו של העורר הם אזרחים מתוקנים, שגם לחובתם אין כל מעורבות פלילית, והם מוכנים לארח את העורר בביתם בתנאים של חלופת מעצר שיקבע בית המשפט. המועמד הנראה לי מתאים לכך הוא אחיו של העורר, מר יעקב נפתלי, הגר בחולון ברחוב אלופי צה"ל 24. אחיו של העורר נכח בדיון והצהיר בפניי כי הוא נוטל על עצמו אחריות לארח את העורר בביתו ושאם יפסיק העורר להתגורר בביתו יודיע על כך מיד למשטרה.

הערר מתקבל בתנאים הבאים: העורר יפקיד ערבון במזומנים, או ערבות בנקאית, להבטחת התחייבותו ולקיום כל תנאי השחרור, בסך 25,000 ש"ח. לאותה מטרה יחתמו העורר וכן אחיו מר יעקב נפתלי על ערבויות אישיות בסך 50,000 ש"ח. דרכונו של העורר (אם יש בידו דרכון) יופקד במשטרה ומוצא בזה נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ. מעת שחרורו מן המעצר יגור העורר בבית אחיו ויימנע לחלוטין מיצירת כל קשר, לרבות קשר עקיף וקשר טלפוני, עם המתלוננת או עדי תביעה אחרים. העורר יימצא בתחומי דירת אחיו בכל יום בין השעות 19:00 ו08:00- למחרת. בשעות היום מותר לו לצאת מן הבית אך לא ייצא מגבולות העיר חולון, למעט לצורך התייצבות במשפטו במועדים בהם יוזמן.