ע"פ 6586/01 בוריס פישנזון נ. מדינת ישראל

השופטת ד' ביניש :

המערער הורשע בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין ותקיפת קטין חסר ישע לפי סעיף 368ב(ב) רישא לחוק, ונידון בשל כך ל-12 שנות מאסר בפועל וכן ל-3 שנות מאסר על תנאי. המעשה אשר ביצע המערער הוא חמור ומזעזע באכזריותו. הוא הטיח את ראשו של בנה של חברתו לחיים בקיר גבס עד כי הקיר נשבר, לילד נגרמו נזקים חמורים בראשו, הוא נזקק לניתוחים ואשפוזים וספק רב אם עקב הפגיעה החמורה לא יוותר נכה לכל ימי חייו.

בא-כוח המערער טען כל שניתן לטובת מרשו, הוא עמד על כך שהמערער פעל בהשפעת סמים והדגיש את חרטתו הכנה לאחר שהבין את חומרת מעשהו. כן טען כי במקרים לא פחות חמורים הוטלו עונשים קלים יותר.

לא מצאנו כי יש בנסיבות האישיות של המערער כדי להצדיק התערבותנו להקלה בעונשו. המעשה שביצע המערער בקטין חסר ישע הוא מחריד, גם אם נכונה טענתו של בא-כוח המערער כי היה נתון להשפעת סמים הרי העונש שנגזר על המערער אינו מחמיר עמו ביחס לחומרת מעשהו. בתי המשפט מצווים להחמיר בענישה בגין מעשים מעין אלה, מכוח חובתם להגן על קטינים ויעבור הקול מקצה ארץ עד קציה כי בשל מעשים מסוג זה יש לגזור עונשים חמורים ומרתיעים.

הערעור נדחה.