בג"ץ 7396/97 חן המקום בע"מ נ. חברת החשמל בע"מ

השופט המלומד סבר כי בעניני מכרזים יש לקבוע את "סכום התביעה" או "שווי הנושא", כמשמעות דיבור זה בסעיף 51(א)(2) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד 1984- - וכנגזרת מכך את סמכותו השיורית של בית המשפט המחוזי לפי סעיף 40(1) לאותו חוק לפי האמדן ששימש כבסיס למכרז ולחלופין לפי שווי ההצעה שזכתה במכרז. ולא היא: שהרי עתירתו של המבקש או התובע היא תובענה והשאלה שיש להציג היא אם "סכום התביעה" או "שווי הנושא" בתובענה זו עולה על 1 מליון ש"ח אם לאו. במקרה דנן עולה הסכום או השווי על הסכום האמור, והאמדן או סכום ההצעה הזוכה אינם משקפים את הסעד לו עותר התובע-המבקש. במקרה שלפנינו עתרה המבקשת בצד הסעד המבקש את זכייתה במכרז גם לבטל את הצעת הזוכה במכרז ולבטל את החלטת ועדת המכרזים; אך אין אלה אלא כמה היבטים למבוקשה או ל"תרעומתה" של המבקשת שעניינה זכייתה במכרז. יכול והדין היה אחר לו עתרה המבקשת אך לביטול המכרז או לביטול זכייתו של פלוני במכרז, אך אין זה המצב שלפנינו.

אינני מתעלם מהתוצאה הבלתי רצוייה האפשרית במקרה מסויימים בהם ידרשו מציעים שונים לפנות לבתי משפט שונים לענין הסמכות, אך ענין זה, כמו כמה ענייני סמכות אחרים שלא הוסדרו, לטיפולו של המחוקק הם נתונים. ממילא - כך יש להניח - יוסדרו בקרוב ענייני המכרזים בגדר סמכותו של בית משפט אחד.

לאחר שמיעת הערותינו הסכימו גם המשיבים שיש מקום להחזיר את הענין לבית המשפט המחוזי.

רואים אנו איפוא בקשה זו כאילו ניתנה עליה רשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. הערעור מתקבל, החלטתו של בית המשפט המחוזי מתבטלת והענין מוחזר לדיון לבית המשפט המחוזי כדי לדון בו לגופו.

המשיב מס' 1 והמשיב מס' 2 ישלמו למבקשת, כ"א מהם שכר טרחת עו"ד 7,500.- ש"ח.