החלטה4 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 2353/97 חוג'ה דוריס נ. המועצה המקומית רמת השרון

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · ביזיון בית משפט והארכת מועד לביצוע צו הריסהבקשה לחיוב בביזיון בית המשפט בגין אי-קיום צו הריסה ובקשות לדחייה והוצאות

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דן בבקשה לחיוב המועצה המקומית רמת-השרון בביזיון בית המשפט בגין אי-ביצוע צו הריסה שהוטל עליה. לאחר שבית המשפט לעניינים מקומיים האריך את המועד לביצוע, נמנע מלהטיל סנקציה, אך חייב את המועצה בהוצאות בשל התנהלותה. ההליך נקבע להמשך לאחר קבלת תגובות הצדדים.

העובדות

הנתבע חויב בהריסת בית שנבנה ללא היתר ולא קיים את צו ההריסה, ובית המשפט המקומי הורה לרשות המקומית לבצע את ההריסה על חשבונו. הרשות המקומית לא קיימה את צו בית המשפט הגבוה לצדק שהפך לצו מוחלט, ולאחר דיונים הגישה בקשה להארכת מועד שנענתה. העותרת והיועץ המשפטי לממשלה לא עודכנו על הבקשה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להטיל סנקציה של ביזיון בית המשפט על רשות מקומית שלא קיימה צו הריסה, כאשר בית המשפט המוסמך האריך את המועד לביצועו?
  2. 2.האם יש לחייב רשות מקומית בהוצאות כאשר הגישה הודעה לבית המשפט באיחור ולא דיווחה כנדרש?

הלכות

  1. 1

    כאשר בית המשפט המוסמך נתן החלטה אחרת והאריך את המועד לביצוע צו ההריסה, אין לבית המשפט העליון להטיל סנקציה של ביזיון בגין אי-קיום המועד המקורי.

    ״צו בית-המשפט לעניינים מקומיים מונע אותנו, איפוא, מהטלת סנקציה על-פי פקודת ביזיון בית-המשפט.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    רשות מקומית שהגישה הודעה לבית המשפט בסמוך לדיון ואף לא דיווחה כנדרש, תחויב בהוצאות.

    ״בנסיבות אלו יש לחייב את המועצה המקומית בהוצאות, ואנו מטילים עליה לשלם לעותרת ולמדינה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ביזיון בית המשפט
  • צו הריסה
  • רשות מקומית
  • הוצאות
  • היועץ המשפטי לממשלה
  • בית משפט לעניינים מקומיים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

2353/97

בפני:

כבוד השופט ת' אור

כבוד

השופט מ' חשין

כבוד

השופטת ד' ביניש

העותר

ת:

דוריס חוג'ה

נגד

המשיבים

:

1. המועצה המקומית רמת-השרון

2.

ישעיהו חוג'ה

3.

היועץ המשפטי לממשלה

תאריך הישיבה: י'

בסיוון התשנ"ט (25.5.99)

בשם

העותר

ת:

עו"ד יוסף צוקרמן

בשם

המשיב

1:

עו"ד נורית גונן

בשם

המשיב 2: בעצמו

בשם

המשיב 3: עו"ד דינה זילבר

בקשה

לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית-המשפט

החלטה

השופט מ' חשין:

תחילת הדברים לענייננו היתה לפני למעלה מ25- שנים, שעה שהמשיב מס' 2, מר ישעיהו חוג'ה (להלן נכנה אותו - חוג'ה) חוייב בידי בית-משפט להרוס בית אשר בנה ללא רשיון בתחומי המועצה המקומית רמת-השרון. חוג'ה לא קיים את צו ההריסה - אשר היה עליו לבצעו עד ליום 31.3.73 - ועל-כך הועמד לדין, בשנת 1990, לפני בית-המשפט לעניינים מקומיים הרצליה - רמת-השרון בעוון אי-קיום צו בית-המשפט. בית-המשפט הטיל עליו קנס בסך 1,500 ש"ח והוסיף והורה כי צו ההריסה יבוצע בידי הרשות - קרא: המועצה המקומית רמת-השרון - תוך חיובו של חוג'ה בהוצאות ההריסה.

המועצה המקומית לא קיימה את החיוב אשר הוטל עליה ועל-כך באה עתירתה של העותרת, דוריס חוג'ה, כי נורה את המועצה המקומית לקיים חיוב שהוטל עליה בידי בית-המשפט. באת-כוח היועץ המשפטי לממשלה תמכה בעמדתה של העותרת, והצטרפה לבקשתה כי הצו על-תנאי ייעשה מוחלט.

ואכן, ביום 16.12.97 נעשה הצו על-תנאי מוחלט, והמועצה המקומית רמת-השרון חוייבה לבצע את צו ההריסה בתוך ארבעה חודשים מיום מתן פסק-הדין אלא אם תינתן החלטה אחרת בידי בית-משפט מוסמך.

המועצה המקומית רמת-השרון לא קיימה גם צו זה של בית-המשפט הגבוה לצדק, ועל-כך הגישה העותרת בקשה - בהתאם לפקודת ביזיון בית-המשפט - לחייב את המועצה המקומית לקיים את הצו שהוצא כנגדה. בקשה זו הוגשה ביום 8.5.98.

משנתכנסנו לדיון, ביום 16.7.98, העלו באי-כוח המועצה המקומית רמת-השרון רעיונות לגבי אפשרויות הסדר, ועל-כך באה החלטתנו מאותו יום, כי המועצה המקומית תגיש את תוכניתה ואת הצעותיה לתגובתה של העותרת, וכי לאחר-מכן נברר אנו אם קיים סיכוי להסדר.

המשך שמיעתה של הבקשה על-פי פקודת ביזיון בית-המשפט נקבע ליום 29.10.98, אך דיווח בכתב מטעם המועצה המקומית רמת-השרון לא קיבלנו, על-אף שהמועצה חוייבה לדווח לבית-המשפט. דחינו, איפוא, את המשך השמיעה תוך חיובה של המועצה המקומית בתשלום הוצאותיה של העותרת בסך 10,000 ש"ח.

המשך הדיון היה ביום 10.1.99, ובמהלכו הודיעתנו באת-כוח המועצה המקומית כי צו ההריסה יבוצע על-ידה. יחד-עם-זאת, כך הוסיפה באת-כוח הרשות המקומית ואמרה, בהתחשב בכך שרק לאחרונה נבחר ראש עיר חדש, מבקשת היא דחייה לביצוע צו ההריסה. נעתרנו לבקשה ונתנו בידי המועצה המקומית ארכה לביצוע צו ההריסה עד ליום 10.4.99. כן הוספנו וקבענו כי המשך הדיון יהיה לקראת סוף חודש אפריל.

המשך הדיון נקבע ליום 25.5.99, ורק היום - לעת הדיון על-פה - זכינו לקבל מאת באת-כוח המועצה המקומית הודעה באשר לאירועים שהיו מאז הישיבה האחרונה. מסתבר כי לפני יומיים, ביום 23.5.99, הגישה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה רמת-השרון בקשה לבית-המשפט לעניינים מקומיים הרצליה - רמת-השרון להאריך את המועד לביצועו של צו ההריסה. ייזכר כי המדובר בצו הריסה שהמועצה המקומית חוייבה לבצעו בשנת 1990.

לא נעמוד על פרטיה של אותה בקשה, אך נוסיף ונאמר כי הוועדה המקומית לא טרחה כלל ליידע את היועץ המשפטי לממשלה על הגשת הבקשה, למרות שהמועצה המקומית חוייבה (בשנת 1990) לבצע את צו ההריסה במשפט שהוגש בידי נציגת היועץ המשפטי לממשלה וחרף זאת שהיועץ המשפטי לממשלה חיווה דעתו לפנינו כי חובה היא המוטלת על המועצה המקומית לבצע את צו ההריסה. נוסיף ונאמר, כי הוועדה המקומית לא טרחה אף ליידע את העותרת על דבר הגשת הבקשה, למרות שהעותרת היא שזכתה בצו מוחלט אשר חייב את המועצה המקומית לבצע את צו ההריסה.

בין כך ובין אחרת, בית-המשפט לעניינים מקומיים נעתר לבקשת המועצה המקומית והאריך את המועד לביצוע צו ההריסה עד ליום 31.8.99.

בא-כוחה של העותרת ביקשנו להטיל על המועצה המקומית סנקציות כאמור בפקודת ביזיון בית-המשפט - על אי-קיום פסק-הדין שנתנו ביום 16.12.97 - ואולם הדבר נמנע מאיתנו. באותו פסק-דין קבענו מפורשות כי צו ההריסה יבוצע "בתוך ארבעה חודשים מהיום" (16.12.97), ואולם הוספנו ואמרנו "אלא אם תינתן החלטה אחרת על-ידי בית-משפט מוסמך". והנה, נוכחנו לדעת כי בית-משפט מוסמך - הוא בית-המשפט לעניינים מקומיים - אכן נתן "החלטה אחרת" ולפיה הורחב המועד לביצוע צו ההריסה עד ליום 31.8.99. צו בית-המשפט לעניינים מקומיים מונע אותנו, איפוא, מהטלת סנקציה על-פי פקודת ביזיון בית-המשפט.

למותר לומר כי העניין שלפנינו טרם נסתיים. הואיל והמועצה המקומית הגישה מסמך לבית-משפט אך לעת הדיון על-פה היום לפנינו - וממילא נמנע מן העותרת ומן היועץ המשפטי לממשלה להגיב על האמור באותו מסמך - יתבקשו העותרת והיועץ המשפטי לממשלה להגיב על אותה הודעה תוך 21 יום. נקרא את התגובות ונחליט על דבר המשך ההליכים.

הישיבה שקיימנו היום היתה ישיבה-לבטלה אך מטעם זה שהמועצה המקומית רמת-השרון הגישה את הודעתה לבית-המשפט לעת הדיון על-פה (אף שהחותמת המופיעה על ההודעה היא חותמת יום אתמול, 24.5.99). בנסיבות אלו יש לחייב את המועצה המקומית בהוצאות, ואנו מטילים עליה לשלם לעותרת ולמדינה, לכל אחד מאלה, הוצאות ושכר-טירחת עורך-דין בסך 10,000 ש"ח.

היום, י' בסיוון התשנ"ט (25.5.99)

ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת

העתק מתאים למקור

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

97023530. G15

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בג"ץ 10140/07איבסיתאם וואווי נ. עיריית ירושליםפסק-דין

הלכות

  1. 1כאשר בית המשפט המוסמך נתן החלטה אחרת והאריך את המועד לביצוע צו ההריסה, אין לבית המשפט העליון להטיל סנקציה של ביזיון בגין אי-קיום המועד המקורי.
  2. 2רשות מקומית שהגישה הודעה לבית המשפט בסמוך לדיון ואף לא דיווחה כנדרש, תחויב בהוצאות.