ע"א 1210/97 גרון דוד נ. פקיד שומה-תלאביב

1.המבקש הגיש ערעור כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בעמ"ה 200/92, בו נדחו השגותיו נגד שומות שהוצאו לו על ידי שלטונות מס הכנסה; בכפוף לתיקונים בשומה כמפורט בפסק הדין.

יחד עם הגשת הערעור, הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין לסיום ההליכים בערעור.

2.בשלב הראשון, הסכימה המדינה לעיכוב ביצוע פסק הדין למשך שלושה חודשים, במהלכם נעשו מאמצים להגיע לכלל הבנה עם המבקש; אך מאמצים אלה לא נשאו פרי.

בתום שלושת החודשים, פנה המבקש בבקשה להארכת עיכוב הביצוע; ואילו המדינה מודיעה שהיא מתנגדת להארכה המבוקשת מן הטעם שסיכוייו של המבקש לזכות בערעור קלושים ביותר.

השגותיו של המבקש כנגד השומה נבחנו באורח יסודי במהלך הדיון; ובנוסף לכך ועל מנת להפיס את דעתו, נערכה בדיקה נוספת על ידי שלטונות המס, גם לאחר מתן פסק הדין. למבקש ניתנה הזדמנות להגיע לכלל פשרה אך הוא סירב.

בנסיבות אלה, לא מצאתי מקום להורות על עיכוב ביצוע נוסף; ומבלי ליתן את הדעת לליקויים פורמליים בדרך הגשת הבקשה, החלטתי לדחותה. היה ויתקבל ערעורו של המבקש, יוכל תמיד להיפרע ולשפות נזקו משלטונות המס.

4. הבקשה נדחית.