פרטי ההליך
בית המשפט העליון
רע"א
2775/97
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המבקש:
יהודה
אליהו
נגד
המשיבים
:
1.
ישראל-פור עוזי
2.
ישראל-פור ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק די
נו של בית המשפט
המחוזי
בירושלים מיום 28.3.97 בע"א 1287/96
שניתן
על ידי כבוד השופט צ' כהן
בשם
המבקש: בעצמו
החלטה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט צ' כהן), שדחה את ערעורו של המבקש על החלטת רשמת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ד' וקסלר), החלטה לפיה נדחתה בקשת המבקש לקבלת פטור מתשלום אגרה על תביעה כספית שהגיש נגד המשיבים.
בבקשתו מעלה המבקש טענות רבות נגד המסקנות העובדתיות שהסיקה רשמת בית המשפט המחוזי באשר למצבו הכלכלי ונגד סרובו של בית משפט המחוזי לשנות ממסקנות אלה. עוד טוען המבקש, כי בקשתו מעוררת שאלות חוקתיות כבדות משקל - באשר לשלילת זכויותיו הדיוניות של מי שאין ידו משגת לשלם את אגרת בית המשפט.
לאחר שעיינתי בטענות המבקש הגעתי לכלל מסקנה שדין בקשת רשות הערעור להידחות. רשמת בית המשפט המחוזי דנה באריכות בבקשת הפטור שהגיש המבקש ושמעה את הטענות המשפטיות והעובדתיות שהובאו בפניה. על סמך כל אלה הגיעה הרשמת למסקנה כי לא התקיימו במבקש התנאים המנויים בתקנה 13 (ב) לתקנות בית המשפט (אגרות), התשמ"ח1987-. בית משפט שלערעור לא יתערב על-נקלה בממצא עובדתי מעין זה שנקבע על-ידי ערכאה ראשונה. מקל וחומר שכך הוא הדין בערכאת ערעור שני ברשות. זאת ועוד, חרף טענותיו של המבקש, לא מצאתי בבקשה שאלה בעלת חשיבות חוקתית, משפטית או עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור שני (וראה: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123). אף שטענותיו של המבקש עוטות על עצמן נופך חוקתי, אין בהן יותר מאשר התנגחות עובדתית-נקודתית עם ממצאיהן של הערכאות התחתונות. מטבע הדברים אין תוצאותיה של התנגחות זו, יהיו אשר יהיו, נוגעות להליכים אחרים. לא למותר יהיה להביא בהקשר זה ובאופן מלא דברים שהמבקש מצטט למקוטעין בבקשתו:
"לדידי, ספק רב הוא אם יש בהתנייתה של הגשת תובענה על ידי מתדיין בעל אמצעים משום פגיעה בקניינו ובוודאי לא בכבוד האדם שלו, היא בוודאי עומדת בקריטריונים שנקבעו בסעיף 8 לחוק היסוד. כפי שכתב מחבר אמריקאי אחד, הרי "כאשר מצרך או שירות נעשה בר השגה, חייבים לקבל החלטה אם הם יכנסו לשוק הפתוח או שהם יסופקו תוך הטלת תשלום על-ידי הממשלה". ההחלטה להטיל אגרת משפט היא החלטה פוליטית-כלכלית ואין קיימת עילה חוקית להתערב בה. שונה הדין לגבי בעל-דין חסר אמצעים שלגביו הטלת מחסום בלתי עביר של תשלום אגרה יכולה להיחשב כפגיעה בזכות הקניין ואולי גם בכבוד האדם." (ש' לוין, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וסדרי הדין האזרחיים הפרקליט מב (תשנ"ו) 451, 456).
כאמור לעיל, הקביעה העובדתית בדבר אי-עמידתו של המבקש בקריטריונים לקבלת פטור מאגרה (ובמשתמע, בדבר היותו בעל אמצעים המאפשרים לו לשלם אגרת משפט) היא העומדת ביסוד בקשת רשות הערעור. הא ותו לא. אין מקום לדיון שלישי בקביעה זו.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ב' באב התשנ"ז (5.8.97).
ה
נ ש י א
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97027750.
A05
/דז/