דנ"פ 3789/99 מרואן פארס נ. מדינת ישראל

1.לפני עתירה לקיום דיון נוסף בפסק הדין בע"פ 1029/98, 1074. בפסק דין זה נדחה ערעורו של העותר על הרשעתו בעבירות של סחר בסם מסוכן; כן נדחה ערעורו על חומרת העונש שגזר עליו בית המשפט המחוזי בגין הרשעתו.

2.העותר הועמד לדין בבית המשפט המחוזי בחיפה בגין עסקאות סמים בהם היה מעורב גם סוכן משטרתי. הרשעתו של העותר יסודה בעדותו של הסוכן המשטרתי. אולם, בשל הסתייגותו מעדות הסוכן המשטרתי, נסמך בית המשפט המחוזי, לשם ההרשעה, על ראיות נוספות אשר הקנו אמינות לדברי הסוכן המשטרתי. בין אלו מצויות קלטות בהן מוקלטים דברי שיחת תיאום העסקה וכן דברי שיחה "בזמן אמת" - בעת ביצוע העסקאות, דו"חות ועדויות של עוקבים ותצפיתנים משטרתיים הקושרים את העותר לעסקאות באמצעות רכבו וכיו"ב.

ערעורו של העותר בפני בית משפט זה נדחה כאמור. בפסק הדין שב ומצביע בית המשפט על עיקר הראיות אשר שימשו יסוד להרשעת העותר בבית המשפט המחוזי, נוסף על עדותו של הסוכן המשטרתי.

3.בעתירה לקיום דיון נוסף שלפני טוען העותר כי בפסק הדין שלערעור נפלו טעויות עובדתיות יסודיות, ונוצר החשש כי נגרם לעותר עיוות דין בשל כך, כאשר נדחה ערעורו. העותר מציין בבקשה שלפני כי אמנם הדין מגביל את המקרים בהם יעתר בית המשפט לבקשה לקיום דיון נוסף לאותם המקרים שבהם נפסקה הלכה העומדת בסתירה להלכה קודמת או שחשיבותה, קשיותה או חידושה של ההלכה מצדיקים קיומו של דיון נוסף. אולם, כך טוען העותר לפני, "מקרה בו נפלו טעויות עובדתיות כה יסודיות, בפסק הדין שניתן בעניינו הנו מקרה המצדיק קיומו של דיון נוסף".

דין העתירה להידחות.

4.כמו שציין פרקליט העותר עצמו בעתירה לא נקבעה בפסק דינו של בית המשפט העליון כל הלכה העומדת בסתירה להלכה קודמת ואף לא נקבעה הלכה שמפאת חידושה, קשיותה או חשיבותה מצדיקה היא קיום דיון נוסף בעניין - הכל כאמור בהוראת סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד - 1984. יתר על כן, חלק מנימוקי העתירה שלפני, כפי שנטענו על ידי העותר, אינם אלא בגדר נימוקי ערעור אשר ודאי אין להם מקום במסגרת עתירה לקיום דיון נוסף. עיינתי בתגובת המדינה, ונחה דעתי כי לא נתקיימו במקרה הנוכחי הנסיבות המצדיקות דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה.

העתירה נדחית.