ע"א 5688/95 INDUUSTRIE MECCANICHE ALBERTO CONSANI S.P.A נ. FABIO PERINI

זוהי בקשה להגדלת סכום הערבון. בתקופה האחרונה דנתי במספר בקשות דומות ואני מבקשת להפנות אליהן באשר למכלול השיקולים שיש לשקול במסגרת בקשה כגון דא. כוונתי להחלטות הבאות: ע"א 1989/94, 2018/94, 2021/94, 2022/94, 2044/94 כונס הנכסים הרשמי נ' ארוין זוסמן ואח' (תק-על 95 (2), בעמ' 656); ע"א 3154/95 רו"ח יורם כהן נ' יורם גיל ואח' (תק-על 95(3), בעמ' 672); ע"א 6466/94 יורשי המנוח ד"ר חביב לוי נ' Paul Scheffer (תק-על 95(3), בעמ' 446).

במקרה זה טוענת המבקשת כי יש להגדיל את סכום הערבון מן הטעמים הבאים: ראשית, המערערת (המשיבה) היא חברה זרה הנתונה בקשיים כספיים. שנית, בית-המשפט המחוזי פסק למבקשת שכר טרחת עורך דין בסכום של 100,000 ש"ח. כמו כן, נפסקו הוצאות אשר שיעורן מגיע לסכום דומה. שני הסכומים לא שולמו עד כה. שלישית, המדובר בתיק סבוך ומורכב, אשר יש להניח כי סכום ההוצאות שייפסק במקרה של דחיית הערעור יעלה על סכום הערבון שכבר הופקד (בסכום של 20,000 ש"ח).

השאלה המרכזית שיש לשאול היא האם סכום הערבון שהופקד משקף במידת קירבה גדולה ככל האפשר את סכום ההוצאות שבית המשפט עשוי לפסוק במקרה של דחיית הערעור. אשר לכך נאמר בע"א 1989/94, 2018/94, 2021/94, 2022/94, 2044/94 הנ"ל, כך: "התמונה העולה מן המקובץ היא, כי מלאכת קביעת סכום הערבון איננה מדע מדוייק. לא ניתן לכמת מראש משקלו של כל אחד מן השיקולים המנחים שנימנו ולהציב את הנתונים הספציפיים של תיק פלוני במעין "נוסחה" לקביעת סכום הערבון. קיימים מספר נתונים העולים מן ההליך שהתנהל בפני הערכאה הראשונה, מהודעת הערעור ומנסיבות הענין, אשר יש להתחשב בהם ולקבוע על סימכם את גובה הערבון. על הסכום שנקבע לנבא במידה קרובה ככל האפשר את סכום ההוצאות שעשוי בית המשפט שלערעור לפסוק במקרה של דחיית הערעור. הפקדת הערבון נועדה להבטיח הוצאות אלה (תקנה 428 לתקנות), ולכן יש לשאוף ככל האפשר לקבוע את הערבון בגובה ההוצאות שייפסקו. אך מובן, כי בשלב קביעת הערבון עצם החיוב בהוצאות וסכומן אינם ידועים, שהרי בירור הערעור טרם החל ".

במקרה שבפני הגעתי לכלל מסקנה כי יש סיכוי גבוה לכך שסכום הערבון שהופקד יבטיח את הוצאות המשיבה בערעור. כאמור, המדובר בהערכה בלבד, ויתכן שבית המשפט יפסוק בסופו של דבר הוצאות בסכום העולה על סכום הערבון שהופקד. ואולם, בשלב זה, לא מצאתי שהסכום שנקבע הוא נמוך במידה המצדיקה הגדלתו.

ואלה טעמי: אכן, בבית-המשפט המחוזי נפסק שכר טרחה בסכום של 100,000 ש"ח, אך שם היה מדובר בדיון בערכאה ראשונה אשר כלל, בין היתר, העדת עדים מאיטליה דוברי איטלקית, ניהול חקירות מפורטות וכיו"ב. בבית משפט זה תלוי ועומד ערעור על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי. פסק הדין חובק 27 עמודים, הודעת הערעור איננה חריגה בהיקפה וסיכומי הצדדים ישתרעו על 12 עמודים כל אחד בסך הכל. במובן זה, אין המדובר בערעור סבוך ומורכב במיוחד מן הבחינה העובדתית והמשפטית, אשר מצדיק קביעת ערבון בסכום גבוה. אני ערה לכך שהמבקשת עלולה להיתקל בקשיי גביה אם ייפסקו לזכותה הוצאות בסכום שעולה על סכום הערבון שהופקד; ואולם, כמפורט לעיל, איני סבורה כי קיימת סבירות גבוהה שבית-משפט זה יפסוק הוצאות בסכום גבוה יותר במקרה של דחיית הערעור. עוד יש להוסיף, כי המדובר בערעור שיש לו משיבה אחת בלבד, היינו, אין בתיק זה מצב של ריבוי בעלי דין.

בשולי הדברים אוסיף, כי איני מקבלת את טענת המשיבה בדבר שיהוי בהגשת הבקשה להגדלת סכום הערבון, שכן זו הוגשה מייד לאחר שהתברר שהמשיבה השלישית דהיום אשר היתה עד לאחרונה המערערת השניה, הגיעה להסדר מוסכם עם המשיבה ופרשה מן ההתדיינות. עד לאותו שלב הניחה המבקשת - ובצדק - כי תוכל לגבות את סכום ההוצאות שייפסקו במקרה של דחיית הערעור מן המערערת השניה, שהיא חברה פעילה בישראל.

סיכומו של דבר, הבקשה להגדלת הערבון נדחית. אין צו להוצאות.