ע"פ 7803/96 מדינת ישראל נ. מדונה ציקושוילי

המשיבה הועמדה לדין בגין גניבה בידי עובד ציבור וזיוף בידי עובד ציבור. היא הורשעה בדינה. הוטלו עליה ששה חודשי מאסר אשר ירוצו בעבודות שירות. כן הוטל עליה קנס על סך 150,000 ש"ח, ופיצוי בסך 550,000 ש"ח לאוצר המדינה. בנוסף לכל אלה הועמדה המשיבה לפיקוח של שירות המבחן לתקופה של שמונה-עשר חודשים. הערעור שלפנינו הוא ערעור המדינה על קלות העונש.

ערעור זה בדין יסודו. המשיבה גנבה מאוצר המדינה בין סוף

שנת 1994 לאמצע שנת 1995 סכומי כסף גדולים (1,022,182 ש"ח). מעשה הגניבה אינו, איפוא, מעשה חד-פעמי אלא מעשה נמשך שבוצע בתחכום ובשיטתיות תוך חדירה למסופי המחשבים האחרים במשרד האוצר, הזנתם בנתונים פיקטיביים והעברת כספים במרמה לידי "ספקים" אשר עסקו, כביכול, במתן שירותים לנכי רדיפות הנאצים.

הנה כי כן, התנהגותה של המשיבה חמורה ביותר. העונש שהוטל עליה חורג בצורה משמעותית ממדיניות הענישה הראויה. שקלנו רבות עניין זה בעיקר עקב המצב הנפשי של המשיבה. עניין מצבה הנפשי של המשיבה הועלה בפני בית המשפט המחוזי וניתן לו משקל רב בקביעת עונשה.

לדעתנו הוענק משקל רב מידי לשיקול זה, שכן נחה דעתנו כי ניתן יהיה לטפל בעניין זה גם בבית הסוהר. עם זאת, מקובל עלינו שאין אנו ממצים את הדין עם נאשמים ואין אנו מטילים עליהם אותו עונש שראוי היה להטיל עליהם בערכאה הראשונה. התחלנו לשמוע ערעור זה לפני מספר ישיבות כאשר נעשה נסיון להסדיר את התשלומים. עניין זה טרם סודר.

התוצאה היא, איפוא, כי אנו מקבלים ערעור המדינה. אנו קובעים כי על המשיבה יוטלו שלוש שנות מאסר, מהן שנה לריצוי בפועל ושנתיים לריצוי על תנאי כאמור בפסק דינה של הערכאה הראשונה. עונש הקנס יישאר בעינו בשינוי הבא: אם המשיבה לא תשלם הקנס - על פי השיעורים שהוחלט עליהם - היא תהא נתונה לעונש של חמישה-עשר חודשים. שאר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם, תוך שהפיקוח של שירות המבחן יחל עם תום ריצוי עונש המאסר בפועל.

המשיבה תתייצב לריצוי העונש בכל תאריך עד יום ראשון, 8.6.97, בשעה 12:00, במזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים.