פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"א
1415/00 - א'
בפני:
כבוד הרשמת מ' אגמון-גונן
המ
בקשת
:
זוזיאן טויטו
נגד
המשיב
ה :
מגדל חברה לביטוח בע"מ
בקשה
להפחתת סכום הערבון
בשם
המבקשת: עו"ד ע' אגרון
בשם
המשיבה: עו"ד גיל ישראלי
החלטה
בפני בקשה להפחתת גובה הערובה שהושתה על המבקשת. בבקשתה טוענת המבקשת כי למעשה הפיצוי שיהיה על המשיבה לשלם לה עקב תאונת הדרכים נשוא התובענה העיקרית עולה על 10,000 ש"ח, הוא סכום הערובה שחויבה להפקיד. זאת, לאור העובדה שהמשיבה לא חלקה על חלק מאחוזי הנכות שנפסקו למבקשת. לפיכך, טוענת המבקשת כי המשיבה תוכל לקזז מסכום הפיצוי את ההוצאות בהן תחויב המבקשת, אם תפסיד בדינה.
לחלופין מבקשת המבקשת להפחית את סכום הערובה בהסתמך על מצבה הכלכלי.
המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, לא הראתה המבקשת כל טעם מספיק לקבל את בקשתה. בנוסף, טוענת המשיבה, כי המבקשת טרם שילמה לה הוצאות שנפסקו לטובת המשיבה בבית המשפט המחוזי. במקרה זה, נטען, ניסיון העבר עם המבקשת מלמד על הצפוי, אם תפסיד המבקשת בדינה. ומכאן שהפקדת הערובה, אשר נועדה כידוע להבטיח את הוצאות המשיבה, היא חיונית בנסיבות העניין. עוד נטען כי אין לקבל את טענת הקיזוז שהעלתה המבקשת. הנימוק לכך הוא כי שעה שההליך בין הצדדים תלוי ועומד, אין וודאות כי בית המשפט הדן בעניין לא יחייב את המבקשת בתשלום הוצאות נוספות למשיבה, אשר יעלו על סכום הפיצוי הנקוב בבקשת המבקשת.
כידוע, על מנת לפטור את המבקשת מערובה, יש צורך להראות כי מצבה הכלכלי אינו מאפשר הפקדת הערובה וכמו כן כי לבקשת רשות הערעור סיכויים טובים להתקבל (וראו: בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר , פ"ד מד(2)383).
המבקשת הינה בת 60, ואינה עובדת מאז תאונת הדרכים נשוא המחלוקת אשר התרחשה בשנת 1993. בעקבות התאונה, נקבעו לה 60% נכות כללית ע"י המוסד לביטוח לאומי ו10%- אחוזי נכות אורטופדית לצמיתות. המבקשת, בעלה ואחד מבניה אשר עדיין מתגורר בביתה, מתקיימים ממשכורת בעלה בסך של 4,718 ש"ח וכן מקצבת נכות בסך 1,019 ש"ח. המבקשת מציינת כי משכורת בעלה צפויה לרדת בעקבות יציאתו לגמלאות בתקופה הקרובה וכמו כן כי אין לה פנסיה ממקום העבודה בו עבדה טרם התרחשות התאונה הנ"ל. עוד מוסיפה היא, כי הוצאות אחזקת הבית בלא להביא בחשבון הוצאות עבור מזון ונסיעות הכרחיות מסתכמות בסך של 650 ש"ח מדי חודש בחודשו.
הלכה היא כי על המבקש פטור מהפקדת ערבון לנסות ולהיעזר לשם עמידה בתשלומים הכרוכים בהגשת ההליך במעגל הקרוב אליו, היינו בני משפחה וידידים. רק אם ניסיונות אלה כשלו, יש מקום לשקול את מתן הפטור למבקש (ראו: בש"א 494/95 שמעוני נ' שמעוני, תקדין עליון, כרך 95 (1)). במקרה דנן, מעידה המבקשת בתצהירה כי יש לה ילדים נשואים אולם לא הראתה על כל ניסיון מצידה לנסות ולגייס את הסכום הנדרש מהם. לא די בכך כי המבקשת תצהיר על היותה חסרת יכולת להפקיד את סכום הערובה, עליה להראות כי מיצתה את כל האמצעים העומדים לרשותה לשם הבטחת הוצאות המשיבה. צורך זה בא לידי ביטוי ביתר חריפות במקרים כגון המקרה דנן, כאשר מדובר בבקשת רשות ערעור על החלטה שניתנה במסגרת הליך עיקרי בבית משפט קמא, זאת מאחר והדרך לערער עליה פתוחה עדיין במסגרת ערעור על פסק הדין.
באשר לסיכויי בקשת רשות הערעור להתקבל. במקרה דנן, מדובר על מתן רשות לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי אשר ישב כערכאת ערעור על החלטתו של בית משפט השלום. במקרה כזה, ההלכה היא כי רשות לערער תינתן בעיקר במקרים המעוררים שאלות משפטיות עקרוניות, בנושאים לגביהם יש החלטות סותרות של הערכאות הנמוכות ואשר טרם נפסקה בהם הלכה. במלים אחרות, מדובר במקרים בהם החשיבות המשפטית חורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת (וראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת-אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3)123). עיון במקרה זה מעלה כי אין הוא עונה על הקריטריונים שנפסקו בעניין חניון חיפה בע"מ . על-כן, נראה לי כי סיכויי בקשת רשות הערעור אינם גבוהים. לפיכך, אין מקום להורות על פטור מלא מהפקדת ערובה.
אשר לטענת הקיזוז: אכן, יש וטענת קיזוז כנגד חיוב ודאי מהווה ערובה מספיקה והולמת להבטחת הוצאותיו של בעל-דין (וראו: ע"א 4250/94 מיכל פינטו ואח' נ' נחום עמית, עו"ד (לא פורסם); רע"א 2879/00 ארזי הצפון בניה להשכרה נ' בייטמן (טרם פורסם)). השאלה היא איפוא האם מדובר בחיוב ודאי. לדעתי, בנסיבות שצוינו בהם אף לטענת המבקשת הסכום שאינו שנוי במחלוקת הוא קרוב ל13,000- ש"ח וכפי שראינו כבר נפסקו כנגדה הוצאות שלא שולמו, וייתכן ויפסקו נגדה הוצאות נוספות על כן, כל עוד החיוב בפיצוי אינו חיוב פסוק, והסכום שאינו שנוי במחלוקת אינו גבוה אין מקום לקבל את טענת הקיזוז.
כמו כן, קיומו של חיוב תלוי ועומד בהוצאות נגד המבקשת מהווה סיבה כשלעצמה, לדחיית הבקשה, שהרי הערובה נועדה להבטחת ההוצאות שייפסקו לטובת הצד שכנגד, אם ייפסקו (וראו: בש"א 2008/94 ארטרכט נ' זלבסקי
ואח' (טרם פורסם)).
עם-זאת, לאור המצב הכלכלי הקשה שתיארה המבקשת, יש מקום לדעתי להפחית את סכום הערובה. לפיכך, אני מקבלת את הבקשה במובן זה שסכום הערובה שתפקיד המבקשת יעמוד על 7,500 ש"ח.
ניתנה היום, ז' באלול תש"ס (7.9.2000).
מיכל
אגמון-גונן, שופטת
ר
ש מ ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00014150.
P02