פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ 1762/01
בפני:
כבוד
השופט מ' חשין
המבקשת
:
מדינת ישראל
נגד
המשיב
:
שמואל אביעד
ערעור על החלטתו של בית המשפט
המחוזי בחיפה מיום 2.3.01 בב"ש 1652/01 שניתן על ידי כבוד השופט מ' ג'ובראן
תאריך
הישיבה: כ"ח בתמוז התשס"א (19.7.01)
בשם
המבקשת: עו"ד תמר פרוש
בשם
המשיב: עו"ד רונן חליוה
בשם
שירות המבחן: גב' ברכה וייס
החלטה
הדיון האחרון לפני היה ביום 29 באפריל, ומאז הוחלפו מסמכים שונים בין בעלי הדין לבין בית המשפט. המצב כיום הוא זה, ששופט בית משפט השלום בחיפה, כבוד השופט לבנוני, קבע 17 ישיבות הוכחות להמשך שמיעתו של המשפט, בהן ישיבת תזכורת אחת. ישיבות אלו אמורות להתפרש על-פני החודשים יולי, אוגוסט ונובמבר (ישיבה אחת בחודש אוקטובר), ובקצב השמיעה המקובל בבתי המשפט בישראל קצב זה נראה קצב ראוי. אכן, המשיב טוען כי הישיבות קבועות בצורה לחוצה יתר-על-המידה, וכי הדבר מקשה על בא-כוחו להיערך לקראת השמיעה - בייחוד בשים לב לכמות האדירה של חומר הראיות - ואולם אינני רואה עצמי לא כשיר ולא מוסמך להכריע בשאלה זו אף היא.
לכאורה איפוא, ובתיתי דעתי לנסיבות העניין הכלליות - אותן לא אפרט - יכול הייתי לקבל את הערר ולהחליט על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. ואולם לא אעשה כן, למיצער לא לעת הזו - הואיל וביני לביני חל שינוי מסויים בנושא חלופת המעצר המוצעת על ידי המשיב. וזה פשר הדברים.
בתיתי דעתי לתזכירי שירות המבחן מיום 12.3.2001 ומיום 18.4.2001, סבור הייתי עד כה - וסבור אני אף כיום - כי יש הכרח בשמירה אפקטיבית על המשיב במשך 24 שעות ביממה, תוך מניעתו מבוא בקשר עם אנשים חוצה לביתו. זאת, למותר לומר, בנוסף לחיובים נוספים אשר יוטלו על הערבים למשיב, חיובים האמורים לעטוף סביב-סביב את "מעצר הבית" שיוטל עליו, אם יוטל. והנה, בעוד אשר עד כה נכון היה אביו של המשיב לפקח על בנו אך משעה שלוש אחרי הצהריים ועד למחרת היום, כיום יכול האב להשגיח על הבן במשך עשרים וארבע שעות ביממה; זאת, לאחר שפוטר, שלא בטובתו, מעבודתו. בנסיבות אלו הודיעתנו הגב' וייס, נציגת שירות המבחן, כי שירות המבחן יוכל עתה לבחון אפשרות לתת טיפול למשיב ועל דרך זה ליטול על עצמו ולו אחריות-מה לשיחרורו ממעצר, אם אכן כך ימליצו. גב' וייס ביקשה כי תינתן לשירות ארכה בת שבועיים ימים להגשת תסקיר משלים, ולמותר לומר ששהות זו תינתן לה.
אשר על כן אני מחליט כלהלן:
עד ליום 5 באוגוסט (ועד בכלל) יגיש שירות המבחן לבית המשפט תסקיר משלים בעניינו של המשיב, ובו יפרט את הצריך פירוט כנדרש מענייננו: טיפולים שיקבל המשיב, המלצה באשר להתחייבויות שונות שערבים למשיב יטלו על עצמם וכו'. שירות המבחן יעביר את התסקיר במישרין לפרקליטות המדינה ויודיע את תוכנו לעו"ד חליוה. פרקליטות המדינה תגיב בכתב, תוך שלושה ימים, על תסקיר שירות המבחן, ותודיע את דעתה באשר להמלצת השירות. אם ימליץ השירות על שחרור ממעצר ופרקליטות המדינה תסכים להמלצה, בין בתנאים ובין שלא בתנאים, וכדי לחסוך בזמן ובטרחה, אתן את החלטתי בערר בכתב, ובהסכמת הצדדים ייעשה הדבר בלא שיזומנו לדיון על-פה נוסף. ואילו אם החלטת השירות תהיה בשלילה - בין שלילה נחרצת ובין שלילה חלקית - אזמן דיון נוסף בערר המדינה.
עד כאן - החלטתי בנושא מעצרו של המשיב.
לא פחות חמורה מנושא המעצר היא דרך החזקתו של המשיב במעצר כפי שהוא מוחזק. מסתבר כי המשיב מוחזק בבית המעצר "קישון", בחדר מס' 24. חדר זה, כפי שנמסר לי, מיועד לשיכונם של שנים-עשר עצירים, אך שוהים בו הלכה-למעשה עשרים ואחד עצירים (בא-כוח המשיב נתן בידי רשימה שהכין המשיב והכוללת את שמות העצירים ומספרי הזיהוי של מיקצתם). לדברי המשיב, חלק מאותם עצירים ישנים בדלית-ברירה על מזרונים הפרוסים על הרצפה. מצב דברים זה, למותר לומר, נוגד את החוק בעליל ויש לעשות לאלתר לשינויו. בזמנו הוגשה עתירה לבג"ץ בידי לשכת עורכי הדין על נושא מצבם של תאי מעצר, אך משמונה השר שלמה בן עמי לכהונת השר לביטחון פנים, הוקמה ועדה בה השתתפו, בין השאר, נציגי לשכת עורכי הדין, וועדה זו - כפי שדווח לנו - החלה עוקבת אחר הנעשה בתאי המעצר ומתכננת תוכניות לעתיד. הדברים התקדמו כדי-כך שלישכת עורכי הדין מחקה, על-פי המלצתנו, את עתירתה לבג"ץ, תוך שמירת זכויותיה לשוב ולעתור אם הצורך תיקון לא תוקן. והנה שומעים אנו מה שאנו שומעים. הדבר צורך תיקון, כאמור - ולאלתר.
העתקי החלטה זו יועברו לשר לביטחון פנים, לנציב שירות בתי-הסוהר, למפקח הכללי של המשטרה ולעו"ד צבי נוח, נציג לשכת עורכי הדין בנושא מצבם של תאי המעצר בישראל.
היום, כ"ח בתמוז התשס"א (19.7.2001).
ש ו פ ט
_________________
העתק מתאים למקור
01017620. G10
/צש
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו
בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444