החלטה4 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 2582/99 ארקדי אלזרוב נ. יפים קרשוויץ

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעורבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור שאיחורה נבע מטעות של בא-כוח המבקש בדבר תחולת שביתת בתי המשפט. נקבע כי הודעות מנהל בתי המשפט קבעו במפורש כי השביתה אינה חלה על בית המשפט העליון, וכי טעות, גם בתום לב, אינה טעם מיוחד להארכת מועד. חשיבות העניין לא שינתה את התוצאה, שכן אינה מהווה טעם לכשעצמו.

העובדות

המועד להגשת בקשת רשות ערעור חלף בשל טעות של בא-כוח המבקש, שסבר כי ימי שביתת בתי המשפט אינם נכללים במניין הימים. הודעות מנהל בתי המשפט שפורסמו במהלך התקופה קבעו כי השביתה אינה חלה על בית המשפט העליון, והבקשה הוגשה לאחר המועד.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם טעות של בא-כוח המבקש בדבר תחולת שביתת בתי המשפט על בית המשפט העליון מהווה טעם מיוחד להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור?
  2. 2.האם חשיבות העניין שבבקשת רשות הערעור יכולה להוות טעם מצטבר להארכת המועד בהיעדר טעם עיקרי?

הלכות

  1. 1

    טעות אינה עולה כדי טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור, גם כאשר נבעה מטעות בתום לב.

    ״אולם גם אם אניח כי אי הגשת בקשת רשות הערעור במועד נבעה מטעות בתום לב של בא-כוח המבקשת, הרי שאין בטעות זו כדי להוות טעם מיוחד להארכת המועד.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    חשיבות העניין אינה טעם המצדיק לכשעצמו הארכת מועד, אלא יכולה להוות טעם מצטבר לטעם קיים בנסיבות מיוחדות.

    ״שחשיבות העניין העומד לדיון אינה בבחינת טעם המצדיק לכשעצמו הארכת מועד, אלא יכול הוא בנסיבות מיוחדות להוות טעם מצטבר לטעם קיים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • טעם מיוחד
  • רשות ערעור
  • שביתה בבתי המשפט
  • פגרה
  • טעות בתום לב
  • חשיבות העניין
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"א

2582/99

בפני:

כבוד הרשמת מ' אגמון

המ

בקש

:

ארקדי אלזרוב

נגד

המשיבים

:

1.

יפים קרשוויץ

2.

אליאונורה קרשוויץ

בקשה

להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור

בשם

המבקש: עו"ד צבי גביש

בשם

המשיבים: עו"ד איתן לויט

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 24.2.99, שניתן בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום. פסק הדין הומצא לבא-כוח המבקש ביום 7.3.99, ועל כן המועד להגשת הבקשה חלף ביום 14.4.99, בהתחשב בכך שבמהלך התקופה חלה פגרת הפסח אשר אינה באה במניין הימים לצורך חישוב המועדים. הבקשה שבפני הוגשה ביום 19.4.99.

לטענת בא-כוח המבקש, הגורם לאיחור בהגשת הבקשה נעוץ בכך שהוא סבר כי הימים בהם התקיימה שביתה בבתי המשפט בארץ בין התאריכים 17.3.99-15.3.99 ובין התאריכים 29.3.99-24.3.99, אינם באים במניין הימים לצורך חישוב המועדים, וזאת בהסתמך על הודעותיו של מנהל בתי המשפט.

אולם כאשר פנה ביום 18.4.99 לבית המשפט על מנת להגיש את בקשת רשות הערעור, התברר לו כי המועד להגשתה חלף.

עוד טוען בא-כוח המבקש כי שוחח במהלך השביתה עם המזכיר הראשי של בית משפט השלום בתל-אביב, וזה אישר בפניו כי תקופת השביתה אכן תחשב כפגרה בבתי המשפט.

כן טוען המערער כי העניין העולה מבקשת רשות הערעור הוא בעל חשיבות משפטית.

המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, בא-כוח המשיבים לא יכול היה להסתמך על ההודעות שפורסמו על ידי מנהל בתי המשפט, שכן נאמר בהן כי ניתן להעביר לבתי המשפט השובתים מסמכים באמצעות הדואר, וכי דרך זו תחשב כהגשה במועד.

דין הבקשה להארכת מועד להידחות.

המועד להגשת בקשת רשות ערעור קבוע בחיקוק וככזה דרושים טעמים מיוחדים על מנת להאריכו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-).

אכן, כפי שטוען בא-כוח המבקש, בהודעת מנהל בתי המשפט, אשר פורסמה עם ראשית השביתה לא פורט באלו בתי משפט חלה השביתה, וניתן היה להבין ממנה כי היא חלה על כל בתי המשפט בארץ.

דא עקא, שבהודעה זו צוין במפורש כי "הודעה על סיום השביתה תוך פירוט היחידות והמועדים הסופיים בהם התקיימה השביתה, תבוא בנפרד".

ואכן ביום 28.3.99 פרסם מנהל בתי המשפט הודעה בה צויין מפורשות כי השביתה שהתקיימה בין התאריכים 17.3.99-15.3.99, אינה חלה על בית המשפט העליון, וביום 12.4.99 פורסמה הודעה נוספת לפיה השביתה שהתקיימה בבתי המשפט בין התאריכים 29.3.99-24.3.99, אף היא אינה חלה על בית המשפט העליון.

בנסיבות אלו, הרי שביום 28.3.99 היה על בא-כוח המבקש לדעת כי השביתה שהתקיימה בחודש מרץ אינה חלה על בית המשפט העליון, ובמועד זה נותרו לו עוד 18 ימים להגשת בקשת רשות הערעור.

למרות ההודעות שפורסמו מטעם מנהל בתי המשפט, אשר הופצו לכל בתי המשפט ופורסמו בעיתונות, והקובעות במפורש כי השביתה אינה חלה על בית המשפט העליון, שהאחרונה בהם פורסמה כאמור יומיים לפני תום המועד להגשת הבקשה, הרי שבא-כוח המבקש בחר להתעלם מהן, והגיש את בקשת רשות הערעור רק ביום 18.4.99.

טענתו של בא כוח המבקש כי התייעץ במהלך השביתה עם המזכיר הראשי של בית משפט השלום בתל-אביב, וזה מסר לו כי תקופת השביתה תחשב כפגרה בבית המשפט ועל התאריכים תפורסם בהמשך הודעה, אין בה כדי להצדיק את מחדלו של בא-כוח המבקש והיא אינה יכולה להוות נימוק להארכת המועד.

ראשית, על מנת לברר האם השביתה חלה בבית המשפט העליון, היה על בא-כוח המבקש לפנות בבירור טלפוני לבית המשפט העליון, ולא לבית משפט השלום.

שנית, מזכיר בית משפט השלום בתל-אביב יידע את בא-כוח המבקש כי הודעה על סיום השביתה תימסר בנפרד, ואכן בהודעה זו כאמור צוין במפורש כי אינה חלה על בית המשפט העליון.

אולם גם אם אניח כי אי הגשת בקשת רשות הערעור במועד נבעה מטעות בתום לב של בא-כוח המבקשת, הרי שאין בטעות זו כדי להוות טעם מיוחד להארכת המועד.

בבית משפט זה נפסק לא אחת כי טעות אינה עולה כדי טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור (המ' 404/65, מקורות חברת מים בע"מ

נגד ברזילי , פד"י כ(2) 65, 74; בר"ע 45/76 מדינת ישראל

נגד פלורנס , פד"י ל(2) 617; ב"ש 151/81, בודנר נגד צוקברג , פד"י לה(3) 676, 677; בש"א 169/87, וינשטין נגד הפועלים ליסינג בע"מ , פד"י מא(4) 785, 787; וכן בש"א 5469/85, הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נגד מור , פד"י מח(5) 834). בענין הבנק הבינלאומי נדחתה בקשה להארכת מועד על אף הסבר מפורט שניתן בנוגע לסיבה לטעות במניין הימים).

משקבעתי, כי המבקשת לא הציגה טעם מיוחד להארכת המועד, פטורה אני מלדון בשאלת חשיבות העניין נשוא בקשת רשות הערעור, שכן הלכה היא שחשיבות העניין העומד לדיון אינה בבחינת טעם המצדיק לכשעצמו הארכת מועד, אלא יכול הוא בנסיבות מיוחדות להוות טעם מצטבר לטעם קיים (בש"א 4719/93 Her Majesty The Queen in Right of Canada נ' ABN Armo Bank N.V. , פד"י מז(5) 646, 652).

בענייננו, לא נמצא צידוק ענייני להארכת המועד, כך שחשיבות העניין אין בה כדי לשנות דבר.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.

המבקש ישא בהוצאות המשיבים בסך 3,000 שקלים בצירוף מע"מ כדין. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום במלא בפועל.

ניתנה היום, כ"ה בתשרי תש"ס

(5.10.99).

מיכל אגמון, שופטת

ר ש מ ת

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

99025820.

P02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (4 תיקים)

  • בש 151/81
  • בשא 169/87
  • בשא 5469/85
  • בשא 4719/93

הלכות

  1. 1טעות אינה עולה כדי טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור, גם כאשר נבעה מטעות בתום לב.
  2. 2חשיבות העניין אינה טעם המצדיק לכשעצמו הארכת מועד, אלא יכולה להוות טעם מצטבר לטעם קיים בנסיבות מיוחדות.