רע"א 2765/99 זאב אנגלר נ. רות אספורמס

בעניין נשוא רשות ערעור 2412/99 ניתנו שלוש החלטות. הראשונה, של בית המשפט המחוזי שהורה להעביר את העניין לבית המשפט לענייני משפחה; השניה, של בית המשפט לענייני משפחה שדחה בקשה לעיכוב הליכים בקבעו כי אין הדבר בסמכותו; השלישית, ההחלטה של בית המשפט לענייני משפחה שדחה בקשה לעיון חוזר בהחלטתו הקודמת.

בעניין נשוא רשות ערעור 2765/99 ניתנו שתי החלטות. הראשונה, של בית המשפט המחוזי שהורה להעביר את העניין לבית המשפט לענייני משפחה; השניה, של בית המשפט לענייני משפחה שדחה בקשה לעיכוב הליכים.

בית המשפט המחוזי לא נתבקש על ידי המבקש לעכב את ביצוע החלטתו עד למתן החלטה בבקשות רשות לערער שהוגשו לבית משפט זה. תחת זאת ביקש הוא - במסגרת בקשות הרשות לערער לבית משפט זה - עיכוב הליכים המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה. בכך "דילג" המבקש על תקנה 467 המורה שיש לפנות בבקשת עיכוב ביצוע לבית המשפט שנתן את ההחלטה, קרי - בית המשפט המחוזי, ורק לאחר מכן ניתן לפנות לבית משפט זה (תקנה 468).

הפניה לבית המשפט לענייני משפחה היתה שגויה מלכתחילה וצדק בית המשפט בהחלטותיו.

ראוי להעיר, כי המבקש לא כינה את בקשתו לפנינו כבקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי, אלא כבקשה לעיכוב הליכים בבית המשפט לענייני משפחה. הכינוי אינו יוצר את המהות ומהותה של הבקשה הוא עיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי. אמנם תקנה 471 מאפשרת מתן סעד זמני בערעור, אולם תקנה זו לא נועדה לשמש תחליף לבקשה לעיכוב ביצוע. למעלה מן הדרוש אוסיף, כי גם אילו ניתן היה לפעול במסגרת תקנה 471, לא הייתי מוצאת שראוי לעשות כן.

הבקשה נדחית, ללא בקשת תשובה וללא צו להוצאות.