פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
5121/01 - א'
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
העוררים
:
1.
איברהים חושאן
2.
אשרף חושאן
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה
מיום
13.6.01 בתיק ב"ש 2569/01 שניתן
על
ידי כבוד השופט ש' ברלינר
תאריך
הישיבה: י"ז בתמוז תשס"א (08.07.01)
בשם
העוררים: עו"ד דוד יפתח
בשם
המשיבה: עו"ד דפנה ברלינר
החלטה
1.על פי גרסת המשיבה, נמצא עורר 1 בחודש מרץ 2001 מחזיק ביחד עם אחר, סם מסוכן מסוג הרואין, במשקל כולל של כ39- גרם. בכתב האישום שהוגש נגד העורר, ייחסה לו המשיבה עבירה של אחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, והיא ביקשה להכריז עליו כסוחר סמים, על מנת לסלול את הדרך לחילוט שני כלי רכב, האחד מסוג טויוטה, והאחר פיג'ו, וכן סכום של 1,500 ש"ח, הואיל ונטען כי כל אלה הם רכושו של עורר 1.
בפני בית המשפט המחוזי טען בא כוח העוררים, כי שני הרכבים רשומים על שמו של עורר 2 (בנו של העורר 1), והוא בעליהם. לפיכך, הוא ביקש את החזרת שני כלי הרכב לעורר 2, כנגד הטלתם של עיקולים, אשר ימנעו את העברת הרכבים לאחר, עד לגמר ההליכים בתיק זה.
2.בית המשפט המחוזי היה מוכן להורות על החזרת כלי הרכב, אך התנה זאת ברישומם של עיקולים, וכן ברישומו של ביטוח לטובת הבעלים והמדינה. תנאי נוסף שקבע בית משפט קמא היה, שתומצא לידי המדינה ערבות בנקאית על מחצית שווים של כלי הרכב בתוספת 1,500 ש"ח.
בהחלטה זו עוסק הערר בפני, ובא כוח העורר טען כי לא זו בלבד שמכונית הפיג'ו שייכת לעורר 1, אלא שלרכב זה גם אין קשר לעבירות שיוחסו לשולחו. באשר לטויוטה נטען, כי גם אם יש ראיות שעורר 1 הגיע עם רכב זה לביצוע העבירה המיוחסת לו, הרי שהדבר נעשה ללא ידיעתו של עורר 2. בנסיבות אלה ביקש בא כוח העוררים להסתפק בהטלתם של העיקולים, ולפטור את שולחיו מלהמציא ערבות בנקאית.
3.שקלתי את טענותיהם של באי כוח הצדדים, ומסקנתי היא שחיובם של העוררים להמציא ערבות לפחות ביחס לטנדר פיג'ו, כרוכה בהכבדה שלא לצורך. ביחס לרכב זה, שלא היה מעורב בעבירה נשוא כתה האישום, די בהטלתו של עיקול ובעריכתו של ביטוח על שם המדינה והבעלים, כדי להבטיח שאם יוחלט על חילוט, ניתן יהיה לעשות זאת אם על ידי תפיסת הרכב עצמו או על ידי גביית תמורתו.
לכאורה, דברים דומים היו צריכים להיאמר גם ביחס למכונית הטויוטה, אך סברתי שנכון יהיה להשאיר את החלטתו של בית המשפט המחוזי ביחס לרכב זה על כנה. על פני הדברים נראה, כי יש בידי המשיבה ראיות של ממש בדבר השימוש שעשה עורר 1 בטויוטה זה במהלך ביצוע העבירה, ועל כן האפשרות שייקבע כי רכב זה הנו רכושו של עורר 1, ובתור שכזה עלול להיות מחולט, היא אפשרות של ממש.
לסיכום, אני מחליט לקבל את הערר במובן זה, שהחיוב להפקיד ערבות בנקאית יחול על רכב הטויוטה בלבד, בעוד שהעוררים יהיו פטורים מכך בכל הנוגע לטנדר הפיג'ו.
ניתנה היום, י"ז בתמוז תשס"א
(8.7.01).
ש ו פ ט