ע"א 1145/99 רמזי חזאן נ. בנק ערבי ישראלי בע"מ

בפני בקשה לפטור את המבקש מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון.

מעיון בתצהיר המבקש, ובדף החשבון שלו שהוגש בעקבות החלטתי, נראה כי למבקש אין רכוש והכנסות מלבד קיצבת ביטוח לאומי. גם מחקירתו הנגדית לא עלו עובדות אחרות. לפיכך, שוכנעתי כי מצבו הכלכלי של המבקש מצדיק לפטרו מתשלום אגרה והפקדת ערבון.

נותרה, איפוא, השאלה אם הערעור מגלה עילה.

המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה נגד המשיב, הבנק בו התנהל חשבונו, בטענה שנעשו טעויות, ליקויים ואי דיוקים באופן ניהול החשבון, אשר אינם תואמים את המקובל בבנקים, ללא ידיעתו והסכמתו של התובע. הבנק טען כי התביעה התיישנה. המבקש - התובע טען כי הבנק נהג כלפיו במרמה, ולפיכך יש למנות את תקופת ההתיישנות רק החל ממועד בו נודע לו דבר המרמה. בית המשפט (כבוד השופט מ' נאמן) קיבל את טענת ההתיישנות ודחה את התביעה על הסף, מן הטעם ש"אין די בעשיית שימוש במילה תרמית בכתב התביעה כדי לבוא בגידרו של סעיף 7 מחוק ההתיישנות, ובהבל פה זה לסלק את טענת ההתיישנות. יש לפרט מי רימה ואיך רימה...".

עוד נקבע בפסק-הדין, כי כיוון שהתובע הגדיר את תביעתו כ"תביעה כספית נזיקית", מתיישנת התביעה לאחר עשר שנים, בהתאם לסעיף 89(ב) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

בערעור לבית משפט זה העלה בא-כוח המבקש (שהתחלף בינתיים) טענה חדשה; לטענתו, אין למנות את ההתיישנות החל ממועדי ימי הערך הרלוונטיים, אלא החל ממועד היווצרות עילת התביעה, התלויה במועד פרעון החוב. מועד פרעון החוב בחשבון עובר ושב חל עם מתן הדרישה או ההודעה של הנושה לחייב, תוך זמן סביר מהיווצרות החוב, ובנסיבות העניין לא ברור אם מועד זה התיישן. המבקש מסתמך על פסקי דין שונים, ובעיקר על ד"נ 32/84, עזבון וולטר נתן ויליאמס ז"ל

נגד British Bank (London) (In Liquidation)

Israel ), פ"ד מד(2) 265.

בית המשפט המחוזי, אשר דחה את התביעה בשל התיישנות, לא נתן דעתו לטענה כבדת משקל זו, כך שלמערער סיכוי משמעותי לזכות בערעורו. לפיכך נראה לי שהמבקש עמד בתנאי השני למתן פטור מאגרה וערבון.

אני פוטרת, איפוא, את המבקש מתשלום אגרה והפקדת ערבון בערעור זה.