רע"א 4084/99 דוד אלישייב נ. מדינת ישראל

1.על העורר הוגש בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו כתב אישום בשל עבירות של התעללות בקטין, תקיפת קטין, הדחה בחקירה ואיומים. לפי הנטען בכתב האישום, בתמצית, כפה הנאשם על אשתו ועל שני ילדיו הפעוטות - קטין יליד 19.6.95 וקטינה ילידת 16.7.98 - באחד הלילות, לעמוד במשך כ20- דקות בחדר השירותים שבדירתם משום שהקטין הפריע לקטינה לישון. למחרת היום, בשעות הלילה, הניף את הקטין, זרק אותו על הרצפה ולאחר מכן חבט בידו בחזקה בראשו של הקטין. כמו כן אמר לקטין לספר שנפגע באפו אחרי שהחליק. עוד איים על אשתו שיפגע בה ובקטין אם תזמין משטרה.

בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ש' סירוטה), בהחלטתו מיום 6.6.99 ציוה לעצור את העורר עד תום ההליכים. בעררו שלפני משיג בא כוח העורר על כך שחלופת המעצר שהוצעה לא נבדקה כראוי.

2.את עיקר טענותיו מיקד בא כוחו של העורר בשינוי שחל בו מאז המעשים הנדונים. היום מכיר העורר בחומרתם של מעשיו ובצורך לתקן את עצמו. במכתב שכתב בא כוח העורר למנהלת המרכז לטפול באלימות ברמלה - שאליו צירף מכתב של העורר עצמו - הביע את משאלתו כי העורר יטופל במרכז, ויקבל גם טפול פסיכולוגי. כפי שאמר בא כוח העורר, לא נעשה עד היום נסיון לשקמו ועתה חל בעורר "שינוי מבורך" המצדיק הזדמנות נוספת לצורך זה מבקש הוא לשחררו בערובה ובתנאי שחרור. גם העורר חזר על כך בדבריו באזני.

3.מעשה התקיפה שעשה העורר בבנו הפעוט, בן ארבע שנים, בכך שזרק אותו על הרצפה ולאחר מכן חבט בראשו, הוא מעשה נורא. עושה מעשה שכזה אינו בגדר מי שכובש את רחמיו מיוצאי חלציו אלא הוא בגדר מי שאין בו רחמים כל עיקר. מסופקני אם מעוות כזה יוכל לתקון. מסופקני אם יש ממש בנסיון, כאשר מדובר בעורר שעשה מעשי תקיפה כאלה כלפי בני משפחתו גם בעבר.

אף על פי כן, אין להתייאש מן הרחמים - על בני משפחתו של העורר ועל העורר עצמו - ומן התקוה שאולי יימצא תיקון לפגם שבו. הייתי נוטה, אפוא, לשקול את משאלתו של בא כוח העורר - אחרי קבלת תסקיר של שרות המבחן - אלמלא היה מועד המשפט קרוב, 14.7.99, ואלמלא הסיכוי שהמשפט יסתיים במהרה. מכיון שכך נראה לי כי זמנו של התיקון יגיע אחרי שיסתיים משפטו של העורר ואחרי שיתן את הדין על מעשיו, אם יורשע. לפי שעה ועד לתיקונו הוא בחזקת מסוכן לבני משפחתו; לפי שעה יש יסוד לחשש שיחזור על מעשיו.

4. הערר נדחה.