רע"פ 7338/97 שדלי עאזם נ. מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטים י' גרוס, י' בן שלמה ומ' רובינשטיין) בע"פ 1567/97 שניתן ביום 4.12.97.

1.המבקש הורשע יחד עם אחרים בבית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט ד' רוזן) בעבירות של התפרצות לרכב מתוך כוונה לגנוב (עבירה על סעיף 413ו' רישא לחוק העונשין, תשל"ז1977-, (להלן: החוק)), חבלה במזיד לרכב (עבירה על סעיף 413ה לחוק) ונסיון לגנוב רכב (עבירה על סעיף 413ב(א) וסעיף 32 לחוק). בית משפט השלום גזר את דינו של המבקש והטיל עליו 24 חודשי מאסר, מתוכם 12 חודשים לריצוי בפועל והיתר על תנאי למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירה לפי פרק יא' לחוק העונשין סימנים א',ג',ד',ה',וה'1. בית המשפט ציין כי בעת גזירת דינו של המבקש לקח בחשבון את תסקיר שירות המבחן, לפיו הומלץ כי על המבקש יוטל מאסר על תנאי בלבד, את טענות הסנגוריה הנסמכות עליו, ואת עברו הפלילי של המבקש ואת חומרת העבירות שביצע.

2.המבקש ערער על גזר הדין לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש, וקבע כי לא ניתן לומר שהעונש שהוטל עליו חמור במידה המצדיקה התערבות.

3.המבקש הגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט זה. בבקשתו טוען המבקש לענין העונש שהוטל עליו, וגורס בין היתר כי שאלת מדיניות הענישה מצדיקה במקרה זה קבלת רשות ערעור.

4.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיבה וביתר המסמכים שבפני, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור. הלכה פסוקה כי בשבתו לדין כערכאה שלישית לא ידון בית משפט זה אלא כאשר מתעוררת סוגיה בעלת חשיבות ציבורית, חוקתית או משפטית מיוחדת (ראו: רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ פ"ד ל"ו(3)123). זאת ועוד, כבר פסקנו לא פעם, כי בקשת רשות ערעור שכל ענינה בחומרת העונש שנגזר על המבקש בערכאות התחתונות לא תיענה אלא בנסיבות מיוחדות (וראו: רע"פ 1174/97 עזרא רפאלי נ' מדינת ישראל , טרם פורסם). נסיבות אלו לא נתקיימו בבקשה שבפני. העבירות שעבר המבקש הן חמורות. כעולה מן הבקשה, עבר המבקש עבירה נוספת לאחר שעבר את העבירה בה הורשע בהליך נשוא הבקשה. בנסיבות אלה, אין מקום להתערב במסקנות הערכאות הקודמות.

הבקשה נדחית.