בג"ץ 8169/99 עמוס ליאור נ. משרד התחבורה

בפני בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין עתירה שהגיש המבקש לבית המשפט הגבוה לצדק.

בבקשתו טוען המבקש כי הכנסתו הממוצעת במהלך ששת החודשים האחרונים מסתכמת בסכום של 410 ש"ח בחודש, סכום הגמלה המשתלמת לו על ידי משרד הבטחון. כן טוען המבקש כי אין ברשותו נכסים כספיים, כגון: חסכונות בנק או נירות ערך וכי הדירה בה הוא מתגורר משועבדת.

מסגרת הדיון בבקשה לפטור מאגרה קבועה בתקנה 13 לתקנות בית המשפט (אגרות), התשמ"ח1987-. על פי תקנה זו על המבקש פטור מאגרה להוכיח כי הוא נעדר יכולת כלכלית וכי ההליך מגלה עילה.

במקרה זה לא התקיים אף אחד מן התנאים למתן פטור מאגרה.

לענין הוכחת חוסר יכולת כלכלית, הלכה היא כי המבקש פטור מתשלום אגרה מחמת עוניו חייב להיכבד ולפרט במדויק את מצבו הכלכלי. בלא פרטים מהימנים על הכנסות העותר הנתמכים במסמכים ופרטים על רכושו וחובותיו, לא ניתן לשקול פטור מתשלום אגרה (בג"ץ 544/98 שקד שלמה נגד הנשיא אהרון ברק , תקדין עליון 98(1) 275).

במקרה זה, המבקש צירף לבקשתו תדפיסי בנק, המפרטים את התנועות בחשבונו בחודשים מאי-יולי 1999, ולא צירף חשבונות בנק עדכניים, שיש בהם להעיד על מצבו הכלכלי עובר להגשת הבקשה.

יתר על כן: מדפי החשבון נראה כי לזכות המבקש יתרת זכות קבועה של אלפי ש"ח, כך שלא ברור מדוע אין באפשרותו לעמוד בתשלום האגרה.

לפיכך, לא הונחה בפני התשתית הראייתית למצבו הכלכלי הנטען של המבקש.

כמו כן, מעיון בעתירה ובמסמכים שצורפו לה, לא מצאתי כי ההליך מגלה עילה כדרישת תקנה 13 הנ"ל.

לפיכך, אני דוחה את הבקשה לפטור מתשלום אגרה.

האגרה תשולם תוך חמישה עשר יום ממועד המצאת החלטה זו.