בג"ץ 8227/99 גדעון שראור נ. המוסד לביטוח לאומי

ביום 25.11.99 דחיתי את בקשת העותר לפטור מאגרה, מן הטעם שהבקשה והתצהיר אינם כוללים פירוט מספיק בדבר מצבו הכלכלי של המבקש.

עתה מבקש העותר לקיים דיון בבקשתו, ולזמן עדים שיוכיחו כי לעותר אין הכנסות ואין מקום מגורים.

אינני מקבלת את הבקשה כפי שהיא:

בבקשתו המקורית הסתפק המבקש בתצהיר המפנה לתצהיר קודם שהגיש, ובו אמירה סתמית וכללית בדבר העדר מקורות הכנסה. אם ביקש להביא ראיות לכך, היה על המבקש לצרף ראיות אלו לבקשה המקורית.

יתר על כן: גם לבקשה הנוספת לא צורפו המסמכים הנדרשים, אלא בקשה לזימון עדות, עובדות ציבור, שימסרו פרטים על מצבו של המבקש.

הנטל להוכחת מצבו הכלכלי מוטל על כתפי מבקש הפטור מאגרה. המבקש לא עמד בנטל זה, לא בבקשה המקורית שהגיש ואף לא בבקשה המתוקנת, אשר ספק אם מוסמך היה להגישה.

עם זאת, מעיון בעתירה גופה נראה, כי העותר ניהל תכתובת עם גורמים שונים, אשר יתכן שניתן ללמוד ממנה על מצבו הכלכלי, אם יטרח המבקש ויצרף את המסמכים הרלוונטיים.

אשר על כן, אני מאפשרת למבקש, לפנים משורת הדין, ועל מנת שלא לנעול בפניו את שערי בית המשפט, להגיש בקשה מתוקנת לפטור מאגרה.

לבקשה יש לצרף כל מסמך שיש בו כדי להעיד על מצבו הכלכלי של המבקש, כגון אישור על זכאות לסיוע בדיור מטעם משרד הבינוי והשיכון, אישורי עובדים סוציאליים וכיוצא באלה, וכן דפי חשבון בנק של המבקש.

הבקשה המתוקנת תוגש תוך עשרה ימים מהמצאת החלטה זו. אם לא תוגש במועד, תידחה הבקשה לפטור מאגרה.