רע"א 8856/99 מדינת ישראל נ. איסק ריזנשוילי

לפניי בקשה להאריך את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו1996-, או עד למתן פסק דין במשפט התלוי ועומד נגדם, לפי המוקדם.

1.כנגד ריזנשוילי הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום מתוקן בשנית בת.פ. 8041/99. על פי כתב האישום רכש ריזנשוילי, הוביל והחזיק, עם אחרים (ביניהם פיליפצ'וק), רימון גז מדמיע שלא כדין. בהזדמנות אחרת החזיק רובה ושני אקדחים שלא כדין. כמו כן נטען כי שידל אחרים להוביל נשק ולירות באמצעותו בשטח מגורים לעבר שמשותיהם של חנויות ומשרדים כדי להפחיד את בעליהן. עוד נטען כי ריזנשוילי סחט באיומים אדם חולה נפש אשר מסר לו בשל האיומים כמאה אלף ש"ח. כמו כן נטען כי ריזנשוילי קשר עם אחרים (ביניהם פיליפצ'וק) קשר לחטוף את אותו אדם חולה נפש לשם סחיטה, קשר שגרר את חטיפתו, איומים על חייו, הכאתו, ומניעת שינה ממנו. בדרך זו אולץ החטוף לתת לחוטפיו 6,000 ש"ח וכן להעביר על שמו של אחד מהם את הבעלות במכוניתו. לאחר מכן כלאו את החטוף בדירה. החטוף הצליח להשתחרר מכבליו וקפץ מחלון הדירה, הממוקמת בקומה השלישית. כתוצאה מן הקפיצה נגרמו לחטוף שברים בצלעות ובזיזים הצדיים של חוליות עמוד השדרה. עוד יוחסו לריזנשוילי התפרצות בכוונה לגנוב וגניבה, שימוש בסמים מסוכנים ואיומים.

2.כנגד פיליפצ'וק הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום בת.פ. 8043/99. על פי כתב האישום רכש פיליפצ'וק, הוביל והחזיק, עם אחרים (ביניהם ריזנשוילי), רימון גז מדמיע שלא כדין. כמו כן היה פיליפצ'וק בין הקושרים והחוטפים כפי שתואר לעיל בעניין ריזנשוילי.

3.ביום 18.4.99 נעצר פיליפצ'וק - בהסכמת בא-כוחו, אשר הסכים גם כי קיימות בתיק ראיות לכאורה כנגד מרשו - עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

4.ביום 13.5.99 החליט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, מפי השופט ב' אזולאי, לעצור את ריזנשוילי עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. בית המשפט פירט את טענות התביעה (ביניהן עברו הפלילי של ריזנשוילי והעובדה כי ביצע לכאורה את העבירות המצוינות בכתב האישום שעה שהוא אסיר ברישיון), קבע כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב והוסיף:

טענות ב"כ המשיב ביחס לראיות [המבקשת] ראויות להתייחסות בשלב של דיון באישום, ואף אם חלקים מהעדויות לא יתקבלו עקב הסתירות עליהם [כך במקור] הצביע ב"כ המשיב, אין מדובר בחלקים מהותיים המכרסמים את הראיות הבסיסיות שיש בהן כדי להביא להרשעת המשיב לכאורה, וכדי להצביע על סיכוי סביר להוכחת האישומים המיוחסים למשיב.

לנוכח חומרת המעשים, ועברו הפלילי של המשיב קיימת חזקת מסוכנות לבטחון הציבור שלא נסתרה.

הראיות ביחס לאימה שהטיל המשיב על הסובבים אותו מעוררת חשש ממשי לנסיונות להשפיע על עדים. (עמוד 16 לפרוטוקול).

5.מהלך הדיונים בעניין ריזנשוילי: ארבע הישיבות שמיום 18.5.99 ועד יום 9.6.99 הוקדשו לבקשת ריזנשוילי למנות לו באמצעות הסנגוריה הציבורית את עורך הדין אבן ברי, אשר אינו נמנה עם עורכי הדין העובדים עם הסנגוריה, ואותו בלבד. בישיבת יום 9.6.99 קיבל עו"ד אבן ברי ארכה. ביום 15.6.99 ביקש בא-כוחו של ריזנשוילי את העברת התיקים של מרשו ושל פיליפצ'וק (אותם ביקשה המדינה לאחד) למותב אחר משום שהמותב לפניו נדונו כבר פסק בעניינו של אחד הנאשמים אשר הודה בעובדות כתב האישום.

6.מהלך הדיונים בעניין פיליפצ'וק: ביום 30.3.99 בוטלה ישיבת הקראה בשל סירובו של פיליפצ'וק להגיע לדיון. ביום ביום 12.4.99 התקיימה הקראה ובא-כוחו של פיליפצ'וק ביקש דחיה לצורך מענה. דחיות התבקשו על-ידו גם בשני המועדים לאחר מכן (4.5.99, 12.5.99) והתקבלו בהסכמת התביעה. ביום 18.5.99 כפר פיליפצ'וק בעובדות כתב האישום.

7.ביום 20.6.99 התקבלה בקשת איחוד התיקים (לה הסכימו פיליפצ'וק וריזנשוילי) וכמוה הבקשה להעביר את התיקים לשמיעה בפני מותב אחר. לבקשת בא-כוח המדינה נקבעה ישיבת תזכורת ליום 8.7.99. לבקשת המשיבים נדחה הדיון ליום 12.7.99 ואחר כך ליום 25.7.99 בשל בקשה של הצדדים. ביום 25.7.99 נקבעו מועדים להוכחות (4.8.99, 9.9.99, 21.9.99, 14.10.99, 28.10.99, 4.11.99, 11.11.99, 25.11.99). הדיון הראשון אכן התקיים ונקבע בו דיון ליום 2.9.99 בו החליטו הצדדים אלו ראיות יוגשו בהסכמה. הדיון שנקבע ליום 9.9.99 בוטל משום שפיליפצ'וק נלקח, לבקשתו, לחדר מיון במהלך הלילה. הדיונים של 21.9 ושל 14.10 התקיימו אם כי לא במלואם. בדיון ביום 28.10 נדונה בקשתו של ריזנשוילי לשחרר את עו"ד אבן ברי מיצוג, ממנה חזר בו בהמשך הדיון. בדיון נשמעו שלושה עדים במקום שמונה. בית המשפט ביטל, לבקשתו של ריזנשוילי, את הדיון שנקבע ליום 4.11.99 וקבע במקומו דיון ליום 21.11.99. ביום 11.11.99 נשמעו חמישה עדי תביעה. התביעה ביקשה את ביטול מועד ההוכחות הקבוע ליום 21.11.99 מן הטעם שדי לה בישיבה אחת, מה עוד שעדותם של עדים נוספים לא תוכל להישמע כי הם שותפים לדבר עבירה ומשפטם טרם בא אל קיצו. ביום 25.11.99 העיד שוטר. עדה נוספת - אשתו של פיליפצ'וק - לא התייצבה לדיון. התבקשה העדתו של אחד מן השותפים, אשר משפטו הסתיים. נקבע כי יש לדחות העדתם של שני עדי תביעה נוספים בהתחשב במגבלה בדבר העדת שותפים. נקבעו דיונים ליום 4.1.2000 וליום 20.1.2000.

8.על פי נתוני בקשת ההארכה נותרה שמיעת ארבעה עדים: שותף שמשפטו הסתיים וניתן להעידו, אשתו של פיליפצ'וק שעדותה מוגדרת כלא מהותית, ושני שותפים (פסטיק וקמחה) אשר משפטם טרם הסתיים. נמסר כי במועד הדיון הקרוב יקבע בית המשפט מועדים נוספים להוכחות.

9.בטיעון לפניי הודיעה באת-כוח המדינה כי בינתיים נגזר דינו של אחד השותפים (קמחה), דבר המאפשר את העדתו במשפטם של המשיבים בישיבה הקרובה. עם זאת, יש עדיין לצפות לסיום משפטו של שותף נוסף (פסטיק).

10.בא-כוחו של ריזנשוילי הצביע על כך כי קיים חשש כי המשפט יארך מעבר לתשעים הימים. כמו כן טען לפניי כי אין להאריך את מעצרו של משיב זה מאחר שהמתלונן כבר העיד ומכאן כי אין עוד חשש לשיבוש הליכי המשפט. עוד טען כי בכך פחתה גם מסוכנותו של ריזנשוילי. לדבריו לא נכח ריזנשוילי בשעת היריות.

11.בא-כוחו של פיליפצ'וק טען לפניי כי המשפט ארך זמן רב שלא באשמת מרשו. באשר למסוכנותו של פיליפצ'וק, הדגיש בא-כוחו את העובדה כי חלקו במעשים היה קטן ולא הוא היה בעל היוזמה ועל כן אין בו מסוכנות.

12.לעומתם טענה באת-כוח המדינה, כי המשפט התארך בשל ההמתנה להעדתם של שותפים נוספים. באשר למסוכנות, אמנם ריזנשוילי היה ראש החבורה אך גם פיליפצ'וק היה שותף פעיל מאחר שהדירה בה בוצעה אחת העבירות היתה שייכת לו. כן הצביעה באת-כוח המדינה על עברם הפלילי המכביד של המשיבים.

13.לאחר שמיעת בעלי הדין ולאחר עיון בחומר המצוי בתיק, הגעתי למסקנה כי יש להיענות לבקשת המדינה. עברם הפלילי המכביד והעבירות המיוחסות למשיבים, שהן עבירות חמורות, מעידים על מסוכנותם של המשיבים. לפי נסיבות העניין, המשפט מתנהל באופן תקין ויש לקוות כי משפטו של השותף (פסטיק) יסתיים בקרוב, כך שניתן יהיה לסיים את התיק הנדון.

אי לכך אני מחליט להאריך את מעצרם של המשיבים עד למתן פסק הדין במשפטם בת.פ. 8041,8043/99 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, או בתשעים ימים, החל ביום 22.12.99, לפי המוקדם.