בקשה לפי סעיף 7א(ב) לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון) לביקורת שיפוטית על תשלומים שהושתו בבית הדין הרבני
הבקשה עסקה בטענה כי התשלומים שהושתו על המבקש בבית הדין הרבני הם קנסות לפי חוק כפיית ציות, ולכן יש לבטלם או להפחיתם. בית המשפט קבע כי בנסיבות המקרה מדובר בהוצאות משפט, שכן השימוש במונח היה עקבי והתשלומים משקפים עיכוב שכבר נגרם בהליך. לפיכך הבקשה נדחתה, וטענות המבקש בעניין ההוצאות אינן נדונות בהליך זה.
3 הלכות עם ציטוט מהמקור
לקריאת המסמך