בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בערר על שחרור לחלופת מעצר
המבקש ביקש רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי שקיבל ערר המשיבה והורה על מעצרו עד תום משפטו, לאחר שבית משפט השלום הורה על שחרורו לחלופה. בית המשפט העליון קבע כי המקרה אינו מעורר שאלה עקרונית, וכי שוני בין דעת הערכאה הראשונה לדעת ערכאת הערעור אינו מחייב מתן רשות. הבקשה נדחתה בלא דיון ובלא תשובת המשיבה.
לקריאת המסמך