בש"פ 9528/11 יניב יצחק דרעי נ. מדינת ישראל

1.

בגדר הליך פלילי שהוגש על המבקש החליט בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ח' מ' לומפ) כי המבקש ישוחרר לחלופת מעצר. בית המשפט המחוזי בעיר (כבוד השופט מ' י' הכהן) קיבל ערר שהגישה המשיבה והורה על מעצרו של המבקש עד תום משפטו. מכאן הבקשה שבפניי בה עותר המבקש לקבל רשות ערר.

2.

בכתב האישום שהוגש מיוחסות למשיב שתי עבירות של תיווך בסם מסוכן ועבירה אחת של סחר בסם. בשלושת המקרים מדובר בסם מסוג חשיש. במקרה הראשון שבו לפי הטענה תיווך המבקש מדובר היה בסם בכמות של 16.06 גרם ובמקרה השני – 93.66 גרם . המקרה של סחר מתייחס לכמות של 13.7 גרם . בית משפט השלום קבע כי קיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר. בפני בית המשפט התייצבו בני משפחה של המבקש, שאף נשאלו שאלות. בהחלטתו ציין בית משפט השלום כי התרשמותו היא שבני המשפחה יוכלו לפקח על המבקש ולהשגיח עליו בגדרו של מעצר בית. בית המשפט המחוזי סבר, לעומת זאת, כי נוכח העובדה שלמבקש עבר פלילי בתחום הסמים, אין צידוק לשחרור לחלופה.

3.

חרף טענותיו שבכתב של הסנגור, דעתי היא שאין צידוק למתן רשות ערר. המקרה לא מעורר כל שאלה בעלת אופי עקרוני. גם העובדה שדעתה של ערכאת הערעור (בית המשפט המחוזי) שונה הייתה מזו של הערכאה הראשונה (בית משפט השלום), אינה חייבת להוביל לפתיחת שעריו של בית משפט זה.

4.

הבקשה נדחית בלא דיון ובלא שהמשיבה נדרשה להשיב.