ערעור על הרשעה ועל חומרת העונש שנגזר בבית המשפט המחוזי, וערעור המדינה על קולת העונש
בית המשפט העליון קבע כי טביעות אצבעו של המערער על נורה שנותקה בזירת דקירה, בהעדר הסבר סביר, מקימות תשתית להרשעה כשותף לביצוע. עם זאת, לא הוכחה כוונת קטילה מעבר לספק סביר בנסיבות שבהן הרקע לאירוע לא הובהר, ולפיכך הורשע המערער בגרימת חבלה בכוונה מחמירה במקום נסיון לרצח. העונש נותר על כנו וערעור המדינה על קולת העונש נדחה.
3 הלכות מעוגנות
לקריאת פסק הדין