בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שנדונה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור
לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.
בית המשפט העליון קבע כי הצדדים לחוזה שכירות של חנות שאינה כפופה לחוק הגנת הדייר רשאים לאמץ את הוראות החוק כתנאים חוזיים מכוח חופש ההתקשרות, אף שאין בכך להקנות מעמד של דייר מוגן. נקבע גם כי אי רישום שכירות לתקופה ארוכה אינו משחרר את הצדדים מהתחייבותם החוזית. הערעור נדחה והמערער חויב בשכר טרחה.
לקריאת פסק הדין