ציר הזמן · רע"פ 1999/99 ד''ר זיוה קציר נ. מדינת ישראל

בית המשפט העליון נתן רשות ערעור וקיבל את הערעור. נקבע כי לאחר ביטול פסק דין שניתן בהעדר, לא היה מקום לגזור את דינה של המבקשת לפני בירור שאלת אשמתה, בעיקר לנוכח טענתה כי לא היא נהגה ברכב. פסקי הדין בוטלו והעניין הוחזר לבית המשפט לתעבורה.

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

אהרן ברק, תאודור אור, אליהו מצא