בג"ץ 1001-23 בג"ץ 1001-23

השופטת ד' ברק-ארז:

1.מקורה של העתירה שבפנינו בהחלטת המשיב 1, סגן רשמת האגודות השיתופיות, מיום 11.12.2022, על מינוי בורר, הוא המשיב 2, להכרעה במחלוקת בין המשיבה 3 לעותרים. המשיבה 3 היא מושב עובדים של הפועל המזרחי שהתאגד כאגודה להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (להלן: המושב), ואילו העותרים הם בחלקם חברי המושב ובחלקם יורשיהם של חברי המושב שהלכו לעולמם וכן עיזבונותיהם. עניינה של המחלוקת שהתגלעה הוא בנשיאה בעלויות של פיתוח מגרשים בתחומי המושב.

2.לעותרים היו טענות שונות כנגד סמכותו של המשיב 1 למינוי בורר כאמור. בנוסף לכך, היו להם טענות שונות כנגד פעילותו של המשיב 2 כבורר.

3.בשלב זה, אין צורך למנות את כלל השלבים של התגלגלות ההליך, ודי יהיה לציין כי בעקבות החלטות שניתנו בבית משפט זה ותגובות עדכניות, הודיע המשיב 1 ביום 11.7.2023 כי בהיעדר הסכמה בין המושב לעותרים, על הצדדים לפנות לבית המשפט המוסמך לבירור המחלוקת ביניהם. על כן, לשיטתו, העתירה מיצתה את עצמה ודינה להימחק. עוד יצוין כי המשיב 2 שדחה את טענות העותרים באשר להתנהלותו, הודיע אף הוא כי בכוונתו להגיש בקשה לביטול מינויו כבורר, בנסיבות שבהן אין הסכמה על כך.

4.בהחלטה מיום 12.7.2023 התבקשו העותרים להודיע אם הם מסכימים למחיקת העתירה במתכונתה הנוכחית, תוך שמירת זכויותיהם.

5.בהודעתם מיום 21.7.2023 עמדו העותרים על בירור העתירה כך שייקבע כי אין כל מקום לניהול הליך בוררות בין הצדדים. עוד הם הוסיפו וטענו לגופה של המחלוקת בין הצדדים.

6.לנוכח ההשתלשלות העובדתית המתוארת, לרבות הפסקת הליך הבוררות, אין עוד מקום לבירור העתירה ודינה להימחק. בניגוד לנטען על-ידי העותרים, לא נדרשת עוד הכרעה בשאלת הסמכות למינוי בורר, בנסיבות שבהן המשיב 1 הודיע כי בהיעדר הסכמה בין הצדדים אין ביכולתו למנות בורר, והמשיב 2 הודיע אף הוא כי אין בכוונתו לשמש בתפקיד זה. אין צריך לומר כי טענות העותרים הן באשר לסוגיית הסמכות והן לגוף המחלוקת שמורות עמם.

7.סוף דבר: אנו מורים על מחיקת העתירה. ממילא נמחקת גם הבקשה למתן צו ביניים. בנסיבות שבהן הגשת העתירה הובילה לשינוי החלטתו של המשיב 1 מחד גיסא, והעותרים עמדו על בירור העתירה שלא לצורך מאידך גיסא, יישא המשיב 1 בהוצאותיהם של העותרים על הצד הנמוך, בסך 3,000 שקלים.