פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
10015/02
בפני:
כבוד השופט א' מצא
המערערים:
1. מימוש
פרוייקטים (ס.ד. פתוח וייזום) בע"מ
2. נחמה דוידי
3. שמואל סגל
נ ג ד
המשיבים:
1. מישאל
בביוף
2. אפרים ( בביוף) אבן
3. שרה (בביוף) בן ישראל
בקשת המערערים לעיכוב ביצוע פסק הדין
בשם המערערים: עו"ד ר'
שבולת, עו"ד י' מידן
בשם המשיבים: עו"ד א'
מרדכי, עו"ד נ' בביוף
החלטה
לפניי בקשת המערערים לעיכוב ביצוע פסק-דינו של בית המשפט המחוזי, לפיו התקבלה תביעת המשיבים לאכיפת חוזה בנייה ולתשלום פיצויים בגין הפרתו, וזאת עד למתן הכרעה בערעורם. כן ביקשו המערערים "להורות על עיכוב זמני של ביצוע פסק הדין ... וזאת עד למתן החלטה בבקשה זו".
את בקשת עיכוב הביצוע שהגישו המערערים לבית המשפט המחוזי קודם להגשת הבקשה הנוכחית, דחה בית המשפט, ללא הנמקה, לאחר שביקש וקיבל את תגובת המשיבים. אלא שלבקשה שלפניי לא צורפו בקשת עיכוב הביצוע והתגובה לה שהוגשו לבית המשפט המחוזי. בכך, לטעמי, הפרו המערערים את הוראת תקנה 465(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הקובעת:
בקשה להחלטת ביניים
465.(א) בקשה להחלטת ביניים שבערעור תוגש בכתב ... ויצורף אליה העתק של כל מסמך הנוגע לענין; ...
ככלל, יש לצרף לבקשה המוגשת לערכאת הערעור, לאחר שבקשה הדומה לה במהותה הוגשה לבית המשפט קמא, את כל המסמכים אשר הוגשו לבית המשפט קמא במסגרת אותה בקשה, לרבות אלה שהוגשו על-ידי הצד שכנגד. אלו הם "מסמכים הנוגעים לעניין". כך הם הדברים ביתר שאת, כאשר הבקשה חותרת לקבלת סעד ארעי במעמד צד אחד, כמו הבקשה שלפניי. במקרה מעין זה עשויה אף להישמע הטענה, כי אי הגשת המסמכים כאמור מהווה הפרת חובתו של צד לנהוג בתום לב דיוני (השוו: רע"א 8113/00 שפר נ' תרבות לעם (1995) בע"מ , פ"ד נה(4) 433, 443-441). מכל מקום, ביום 16.12.02 הוריתי למערערים להגיש את המסמכים החסרים, וכעת הם מונחים לפניי.
עיון בבקשת עיכוב הביצוע שהגישו המערערים לבית המשפט המחוזי מעלה, כי היא זהה כמעט לחלוטין לבקשתם הנוכחית. ממילא אין היא כוללת מענה לטענותיהם המפורטות של המשיבים, שהועלו בתגובה מטעמם בבית המשפט המחוזי, ושעל יסודן, ככל הנראה, דחה בית המשפט את הבקשה. העיון בתגובה זו של המשיבים שכנעני כי דין הבקשה להידחות אף כאן.
כך, למשל, טענתם העיקרית של המערערים היא, כי בהיעדר מקור נזיל לתשלום חובם הפסוק, יהיה עליהם - אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין - לממש נכסים אשר יש להם בהם "עניין מיוחד", וכי עקב כך יעמדו הם בפני קושי משמעותי להחזיר את המצב לקדמותו אם יזכו בערעורם. לטענה זו התייחסו המשיבים בהרחבה בבית המשפט המחוזי. בין היתר טענו הם - וגיבו זאת בראיות - כי טענתם האמורה של המערערים איננה אמת, וכי היא סותרת את טענות המערערים עצמם במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי. לטענה זו של המשיבים, כמו לטענות משכנעות אחרות שהעלו, לא טרחו המערערים כלל להתייחס בבקשה שלפניי. די בכך כדי להוביל לדחיית בקשתם.
אשר לטענת המערערים, כי בעקבות פסק הדין פנו אליהם המשיבים בדרישה לתשלום סכום הגבוה מהסכום שפסק בית המשפט, הרי שטענה זו מקומה בהליכי הוצאה לפועל ולא בבקשה לעיכוב ביצוע במסגרת ערעור.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"א בטבת תשס"ג
(26.12.02).
ש ו פ ט