בג"ץ 10034/06 פלוני נ. האפוטרופוס הכללי

השופט א' א' לוי:

העותר ואחותו חתמו בשנת 1997, בפני עורך-דין, על כתב הסתלקות מירושת אביהם, לטובת אימם, שהנה חסויה ומוחזקת במוסד סיעודי. לטענתם, החתמתם על מסמך זה נעשתה במרמה. על יסוד טענה זו פנה העותר לבית-המשפט המחוזי בחיפה, בשנת 2003, בבקשה לתקן את צו הירושה, אולם בקשה זו נדחתה.

ערעור שהוגש כנגד ההחלטה לבית-משפט זה – נדחה (ע"א 3449/06 פלוני נ' האפוטרופוס הכללי , טרם פורסם, מיום 6.11.06). נקבע כי "כל הקורא את התצהיר מגלה מייד שמדובר בו במפורש על ויתור על החלק בעיזבונו של האב לטובתה של האם. אף נאמר שם כי הויתור נעשה מרצון טוב וללא כל לחץ וכפיה. עורך הדין שבפניו חתמו [העותר ואחותו] נמצא אמין על ידי בית המשפט המחוזי ששמע את עדותו. חזקה על אדם בגיר החותם על תצהיר כי יודע הוא על מה חתם. כאשר מצטרפת לכך אף עדותו המהימנה של עורך הדין בפניו חתם המערער, אין מנוס מן הקביעה כי לא נפל פגם בהסתלקות" ( שם , בעמ' 2).

בעתירה שבפנינו שב העותר ומבקש להצהיר על בטלותם של כתב ההסתלקות וממילא גם של צו הירושה, בטענה שאם לא יעשה כן, במות האם יעבור רכושה לבת נוספת, שהיא אחות למחצה של העותר.

לא נוכל להעניק את הסעד המבוקש. עניינו של העותר נדון בפני בית המשפט המחוזי, והוא שב ונבחן על ידי ערכאת הערעור, ובכך די. בית-משפט זה, בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק, אינו משמש כערכאת ערעור על פסקי-דין שניתן על ידו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים, והדברים נכונים גם אם סבור העותר – ועל כך יש להצר – כי "בתי המשפט מזלזלים בבלתי מיוצגים" (סעיף 5 לעתירה).

העתירה נדחית על הסף.