בג"ץ 10043/05 ועד הורי בי"ס תיכון זכרים ענאתא נ. שר הבטחון

הנשיא א' ברק:

עניינה של העתירה בבקשת העותרים כי נורה על הסרתה של חומת בטון אשר הקימו לאחרונה המשיבים בחצר בית הספר התיכון "זכרים" אשר ביישוב ענאתא השוכן בצפון-מזרח ירושלים, סמוך לשכונת פסגת זאב.

טענת העותרים היא כי חומה זו מהווה חלק מתוואי גדר ההפרדה הנבנה באזור, וכי חלק זה של הגדר חורג במידה משמעותית מהתוואי שאושר על-ידי המשיבים ושלגביו הוצאו צווי תפיסה. טענת העותרים היא, לפיכך, כי חלק זה של החומה נבנה שלא כדין. עמדת המשיבים היא כי החומה שנבנתה בחצר בית הספר אינה חלק מגדר ההפרדה הנבנית באזור, אלא אמצעי הגנה זמני שהוצב על-ידי המשיבים לשם הגנה על ביטחונם ושלומם של הפועלים להקמת גדר הביטחון הנבנית בימים אלה באזור הסמוך לבית הספר. צורך זה התעורר לאחר אירועים בהם תלמידים בבית הספר ידו אבנים לעבר העובדים בהקמת גדר הביטחון. במהלך אירועים אלה נפצעו מספר עובדים וכן נגרם נזק רב לכלי הרכב העוסקים בהקמת הגדר ולכלי רכב של כוחות הביטחון. לטענת המשיבים, הנהלת בית הספר, ועד הורי התלמידים ומועצת הכפר לא פעלו על מנת להביא להפחתת אירועי הפרות הסדר. המשיבים הבהירו כי עם השלמת העבודות להקמת הגדר, יוסרו לוחות הבטון בחצר בית הספר. לבסוף ציינו המשיבים כי ביום 15.11.2005 נחתם על-ידי המפקד הצבאי צו בדבר תפיסת מקרקעין מס' 202/05 ת' המקנה למשיבים סמכות לתפוס את המקרקעין הרלוונטיים בדרך של הצבת לוחות בטון בחצר בית הספר.

ביום 24.11.2005 נדונה הבקשה לצו ביניים. בית המשפט (השופטת ע' ארבל) הורה כי העבודות בחצר בית הספר יעוכבו עד למועד הדיון בעתירה. הדיון בעתירה נערך ביום 29.11.2005. הצדדים חזרו בפנינו על טענותיהם. המשיבים עדכנו כי הפרות הסדר באזור ממשיכות, וכתוצאה מהם נפצעו, ביום 27.11.2005, שלושה שוטרי מג"ב שנזקקו לפינוי וטיפול בבית חולים. המשיבים שבו והדגישו שמדובר באמצעי ביטחון זמניים שיוסרו עם סיום העבודות להקמת הגדר באזור. המשיבים אף הצהירו כי ישקלו הסרת לוחות הבטון אם יוסר הסיכון הביטחוני אשר לשם מניעתו הוצבו הלוחות. לבסוף ציינו המשיבים כי גם בתום העבודות ישמשו כ-30 מטרים מחצר בית הספר, המצויים בתוך אדמות המדינה הרשומות, ואשר בית הספר פלש אליהם שלא כדין, לצורך הקמת קיר חוצץ בין חצר בית הספר לבין תוואי גדר הביטחון באזור.

לאחר שמיעת טענות הצדדים, ולאחר שעיינו בחומר שהונח בפנינו, נחה דעתנו כי דין העתירה להידחות. הובהר לנו כי לוחות הבטון שהוצבו בחצר בית הספר אינם חלק מגדר ההפרדה המוקמת באזור. מדובר באמצעי ביטחוני זמני הדרוש לצורך צמצום הסכנה הנשקפת לשלומם וביטחונם של העובדים העוסקים בהקמת גדר הביטחון עקב אירועי הפרות הסדר המתרחשים במקום. לוחות הבטון יוסרו והמצב יוחזר לקדמותו – למעט השטח המצוי בתחום אדמות המדינה – לכשיחזור הסדר על כנו, או לכשתסתיימנה העבודות להקמת הגדר, לפי המוקדם. בנסיבות אלה, לא מצאנו מקום להתערב בפעולות שנקטו המשיבים. לפיכך, העתירה נדחית.

ה נ ש י א

השופטת ד' ביניש:

אני מסכימה.

ש ו פ ט ת

השופטת א' פרוקצ'יה:

אני מסכימה.

ש ו פ ט ת

הוחלט כאמור בפסק דינו של הנשיא א' ברק.