פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 10059/08חדר מורחדא מסלמאני נ. שר הפנים

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: נדחה
משפט מנהלי · אזרחות ומעמד תושב קבע בשטחיםעתירה מנהלית לבג"ץ שנדחתה על הסף

העותרים עתרו לחיוב המשיבים להעניק לעותר 2 אזרחות ישראלית, תוך שטענו כי כל בני המשפחה הם אזרחי ישראל. בית המשפט דחה את העתירה על הסף משום שלא גולתה הפנייה הקודמת לבית המשפט לעניינים מנהליים, משום שהעותרים הם תושבי קבע ולא אזרחים, ומשום שעומד להם סעד חלופי. העותרים חויבו בהוצאות.

העובדות

העותר 2, נשוי ואב לחמישה ילדים, תושב האזור ובעל תעודת זהות פלסטינית, ביקש לחייב את המשיבים להעניק לו אזרחות ישראלית. עתירה קודמת בעניין נדחתה מחמת חוסר סמכות. העותרים לא גילו בעתירה את הפנייה הקודמת, ומעמדם של בני המשפחה הוא תושבי קבע ולא אזרחים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לבטל את הדחייה על הסף של עתירה לחיוב המשיבים להעניק אזרחות ישראלית לעותר שנשוי ואב לחמישה ילדים ותושב האזור?
  2. 2.האם קיים סעד חלופי שמונע את הדיון בעתירה בבג"ץ?

הלכות

  1. 1

    עתירה שנסמכת על הוראות חוק הכניסה לישראל או חוק האזרחות והכניסה לישראל עשויה להידחות כאשר עומד לעותרים סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מנהליים.

    ״ככל שהעתירה נסמכת על הוראותיו של חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 או חוק האזרחות והכניסה לישראל״
    למשפט בטקסט ←
  2. 2

    עתירה שלא גילתה פנייה קודמת לבית המשפט לעניינים מנהליים ושנסמכת על טענות שאינן נכונות היא עתירת סרק הראויה לדחייה על הסף.

    ״מדובר אפוא בעתירת סרק שמוטב היה לה לולא הוגשה, ולפיכך אנו״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • עתירת סרק
  • אזרחות ישראלית
  • סעד חלופי
  • בית המשפט לעניינים מנהליים
  • הוצאות
  • תעודת זהות פלסטינית

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ

10059/08

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופטת ע' ארבל

כבוד השופט י' דנציגר

העותרים:

1. חדר מורחדא מסלמאני

2. עיד חדר מורחדא מסלמאני

נ ג ד

המשיבים:

1. שר הפנים

2. מנהל מינהל אוכלוסין

עתירה למתן צו על-תנאי

וצו ביניים

בשם העותרים:

עו"ד דאהר מאדי

בשם המשיבים:

עו"ד וייס-בנסקי ליאורה

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

עותר 2, נשוי ואב לחמשה ילדים, תושב האזור ובעל תעודת זהות פלסטינית, הוא בנו של עותר 1. בעתירה שהוגשה בחודש יוני 2008 לבית המשפט לעניינים מנהליים, ביקשו העותרים לחייב את המשיבים להעניק לעותר 2 אזרחות ישראלית, הואיל ( בלשון העתירה ) "כל בני משפחת העותרים הם אזרחי ישראל". עתירה זו נדחתה מן הטעם שהסמכות לדון בה נתונה לבית משפט זה.

בעקבות כך הוגשה העתירה שבפנינו, ובה שב העותר ומבקש כי נורה למשיבים להעניק לו אזרחות ישראלית. לבקשה זו אין בידינו להיעתר, ולכך מספר טעמים: ראשית, העותרים לא גילו בעתירתם את דבר פנייתם לבית המשפט לעניינים מנהליים. שנית, בניגוד לנטען בעתירה, עותר 1 ובני משפחתו האחרים אינם אזרחי ישראל אלא בעלי מעמד של תושבי קבע; שלישית, ככל שהעתירה נסמכת על הוראותיו של חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 או חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, עומד לעותרים סעד חלופי - פנייה לבית המשפט לעניינים מנהליים (ראו סעיף 5(1) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000, וכן פריט 12 של התוספת הראשונה).

מדובר אפוא בעתירת סרק שמוטב היה לה לולא הוגשה, ולפיכך אנו דוחים אותה על הסף, ומחייבים את העותרים בהוצאות המשיבים בסכום של 3000 ש"ח.

ניתנה היום, ז' בניסן התשס"ט (01.04.09)

.

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1עתירה שנסמכת על הוראות חוק הכניסה לישראל או חוק האזרחות והכניסה לישראל עשויה להידחות כאשר עומד לעותרים סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מנהליים.
  2. 2עתירה שלא גילתה פנייה קודמת לבית המשפט לעניינים מנהליים ושנסמכת על טענות שאינן נכונות היא עתירת סרק הראויה לדחייה על הסף.