בג"ץ 10109/01 עמנואל זכריה ביארי נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

במהלך ימים ספורים בחודש אפריל 2001, פרץ המערער לשתי דירות של קשישים בבת-ים, איים על בעליהן בסכין, וגנב מהאחד 1,000₪ ומהאחר 500₪. במיוחד ראויים להדגשה עובדותיו של האישום השני, הואיל והקורבן היה אדם יליד שנת 1928, משותק בחלק מגופו, ונעזר בהליכון לתנועותיו. משפרץ המערער לביתו, הוא תקף את אותו, הפילו ארצה, והצמיד סכין לגרונו תוך שהוא דורש כסף.

אך לא על מעשים אלה בלבד נתן המערער את הדין בפני בית משפט קמא. בכתב האישום שהוגש נגדו יוחס לו אישום נוסף, שגם בו הפנה את אלימותו כלפי קשישים. באותו מקרה הוא גנב קטנוע, נסע עמו למקום סמוך לבנק, וכאשר הבחין בבני זוג אשר יצאו מהבנק לאחר שמשכו כסף, הוא עקב אחריהם ותקף את האישה בניסיון ליטול ממנה את ארנקה. המערער לא הרפה מאחיזתו בארנק גם לאחר שהאישה נפלה על הארץ ונגררה אחר הקטנוע. במקרה זה גנב המערער מקורבנותיו 6,500 ₪.

המערער הורשע על פי הודאתו בשלוש עבירות של שוד, וכן כניסה לבית מגורים שלא כדין, גניבת רכב ונהיגה בו ללא רשות הבעלים ומבלי שהיה לו רישיון נהיגה. בטרם נגזר העונש, ביקש המערער לצרף 6 תיקים נוספים בהם הורשע, ואשר עוסקים בעיקרם בעבירות אלימות שביצע כלפי בת-זוגו. בגין כל אלה גזר בית המשפט למערער עונשי מאסר שונים, המצטברים ביחד עם מאסר על-תנאי שהופעל ל-8 שנים. כמו כן גזר בית המשפט למערער מאסר על-תנאי וחייבו לשלם למתלוננים פיצויים בסכום כולל של 9500 ש"ח. על כל אלה משיג המערער בפנינו.

באת-כוחו המלומדת של המערער, עו"ד ש' אנגל, סבורה כי העונש שהושת על שולחה אינו מותיר לו תקווה, ואין בו מסר אשר ידרבן אותו לשנות את אורחותיו. לעניין זה הדגישה עו"ד אנגל במיוחד את האמור בתסקירו העדכני של שרות המבחן, ממנו עולה כי מסתמן מפנה חיובי בנכונות המערער להיזקק לתהליך טיפולי, אשר במסגרתו ייעשה ניסיון לגמול אותו מהתמכרותו לסמים מסוכנים. לנוכח האמור בתסקיר וההמלצה הכלולה בו, עתרה עו"ד אנגל לדחיית הדיון למספר חודשים, על מנת לאפשר לשירות המבחן לדווח על התקדמותו של התהליך הטיפולי, דבר אשר עשוי להשפיע על עונשו של המערער, ולחלופין להקל בעונשו של שולחה.

לא ראינו מקום להיעתר לבקשה זו, וגם לא מצאנו עילה להתערב בעונש. מעשיו של המערער כוונו כלפי אנשים חסרי ישע, וכאלה הם הקשישים מהם הוא נטל באלימות את כספם, וכזו היא בת-זוגו עליה הוא לא חס ותקפה גם בעת שהיתה בהיריון. אף עיון בגיליון הרשעותיו של המערער מוביל למסקנה כי העונש שנגזר לא זו בלבד שאין בו פן של חומרה, אלא הוא דווקא נוטה לקולא. למערער עשרות הרשעות בעבירות מגוונות של סמים, אלימות ורכוש, ובעניינו נוסו דרכי ענישה שונות, ובכללן גזירתם של מאסרים ממושכים, אך בכל אלה לא היה כדי להרתיעו, והתיק הנוכחי הוא הראיה הטובה ביותר לכך שהוא טרם שינן את הלקח הנדרש. במצב זה לא היה מנוס מהמסקנה כי יש לנהוג במערער ביד קשה, ולהרחיקו מהציבור לתקופה ממושכת על מנת למנוע את נזקו.

התוצאה היא, איפוא, שהערעור על העונש, נדחה. המערער ישלם את סכום הפיצויים בו חוייב תוך 18 חודשים מהיום, ואם לא יעשה זאת, יתווספו לסכום זה הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.