פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 10204/03 זיאד אבו זיאד נ. מדינת ישראל - השר לבטחון פנים

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · תפיסת מקרקעין לצורך הקמת מכשול התפרעתירה לבג"ץ נגד צו תפיסת מקרקעין שניתן על ידי מפקד כוחות צה"ל באיזור יהודה ושומרון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותרים, תושבי הכפר עזריה, עתרו נגד צו תפיסת מקרקעין להקמת מכשול התפר על קרקעותיהם וביקשו תוואי חלופי. בית המשפט קבע כי לא נמצא פגם בשיקול דעתו של המשיב בשקילת הפגיעה בעותרים מול הפגיעה בבעלי זכויות אחרים. העתירה נדחתה.

העובדות

העותרים הם תושבי כפר שמחזיקים בקרקעות שעליהן עומד להיות מוקם מכשול התפר. העותרים הציעו תוואי חלופי, אך לא הצליחו לקבל את הסכמת בעלי הזכויות בתוואי זה. המשיב קבע כי התוואי המוצע על ידו הוא האופטימלי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בשיקול דעתו של מפקד כוחות צה"ל בקביעת תוואי מכשול התפר על חשבון מקרקעין של העותרים
  2. 2.האם היה על המשיב לשקול את הפגיעה בעותרים כנגד הפגיעה בבעלי זכויות אחרים בתוואי החלופי

הלכות

  1. 1

    בית המשפט לא יתערב בשיקול דעתו של המשיב בקביעת התוואי כאשר לא נמצא פגם בשקילת הפגיעה בעותרים מול הפגיעה בבעלי הזכויות האחרים

    ״לא נמצא לנו כי נפל פגם בשיקול דעתו של המשיב המצדיק כי נתערב בהחלטתו בכל דרך שהיא״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מכשול התפר
  • תפיסת מקרקעין
  • שיקול דעת
  • תוואי
  • הסכמת בעלי הזכויות
  • עתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

10204/03

בפני:

כבוד השופט מ' חשין

כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

כבוד השופט ס' ג'ובראן

העותרים:

1. זיאד אבו

זיאד

2. מחמד אחמד ח'ליל רדאידה

3. פאיז דאוד בצה

4. עבדאללה מוחמד עבד

נ ג ד

המשיבים:

1. מדינת

ישראל - השר לבטחון פנים

2. מדינת ישראל - משרד הבטחון

3. המנהל האזרחי איו"ש

4. זכריא שהאבי

5. מוחמד סיאד

6. מנזר בית פאג'ה

7. עטא חלימה

עתירה למתן צו על-תנאי

תאריך הישיבה:

י"ד בכסלו תשס"ד (9.12.03)

בשם העותרים:

עו"ד וליד זחאלקה

בשם המשיבים 3-1:

עו"ד חני אופק

בשם המשיבים 4 ו-6:

עו"ד עיסאם סארג'י

פסק-דין

השופט מ' חשין:

העותרים, תושבי הכפר עזריה, מחזיקים בקרקעות בכפר עזריה ובסמוך לו, ועל-גבי הקרקעות המוחזקות בידיהם עומד להיות מוקם מכשול התפר ("גדר ההפרדה"). להקמתו של מכשול התפר ציווה מפקד כוחות צה"ל באיזור יהודה ושומרון צו בדבר תפיסת מקרקעין וצו זה מבקשים העותרים כי נורה על ביטולו. לטענת העותרים ראוי היה כי מכשול התפר יוקם בתוואי אחר, שלא על הקרקעות שהם מחזיקים בהם, ולעניין זה אף הצביעו על תוואי אלטרנטיבי. המשיב סבור כי התוואי המוצע על-ידו הוא התוואי האופטימלי, ואולם נכון היה לשקול את בקשת העותרים ובלבד שהתוואי המוצע על-ידם יזכה להסכמת בעלי הזכויות במקרקעין שאותו תוואי אמור לעבור בהם. העותרים ניסו אמנם לקבל את הסכמת אותם בעלי זכויות אך כשלו במאמציהם. בנסיבות אלו עומד המשיב על דעתו כי מכשול התפר יוקם בתוואי שקבע.

לאמיתם של דברים, חילוקי הדעות האמיתיים הם בין העותרים לבין אותם בעלי זכויות אחרים בתוואי החלופי המוצע בידי העותרים. באי-כוח העותרים, אשר טענו לעותרים כל אשר ניתן היה לטעון להם, טענו לפנינו, בין השאר, כי שומה עליו על המשיב לשקול את הפגיעה בעותרים כנגד הפגיעה בבעלי הזכויות האחרים (אשר צורפו כמשיבים לעתירה), ולהתוות את תוואי מכשול התפר על אותם מקרקעין שהנזק למחזיקים בהם יהיה המועט יותר. על-כך השיבתנו באת-כוח המשיב כי שיקול זה נשקל, אמנם, וכי בשיקול כולל לא נמצא כי הפגיעה בעותרים רבה מן הפגיעה במשיבים. משידענו כך, כך הוסיפה וטענה, ראוי שיכריע השיקול ההנדסי, דהיינו: כי התוואי המוצע בידי המשיב תוואי ראוי הוא מן התוואי החלופי וכי מטעם זה אין להיעתר לעותרים.

קראנו את המסמכים שהונחו לפנינו והוספנו ושמענו טיעונים על-פה מפי באי-כוח בעלי-הדין. אחרי כל אלה לא נמצא לנו כי נפל פגם בשיקול דעתו של המשיב המצדיק כי נתערב בהחלטתו בכל דרך שהיא, בין לעניין שקילות הפגיעה מכאן ומכאן בין מכל בחינה אחרת. בנסיבות אלו לא נותר לנו אלא לדחות את העתירה.

העתירה נדחית.

היום, י"ד בכסלו תשס"ד (9.12.2003).

ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

03102040_G05.doc

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בית המשפט לא יתערב בשיקול דעתו של המשיב בקביעת התוואי כאשר לא נמצא פגם בשקילת הפגיעה בעותרים מול הפגיעה בבעלי הזכויות האחרים