בג"ץ 10245/07 הארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל נ. מדינת ישראל מ

העתירה הוגשה כנגד החלטתה של המשיבה המחייבת את חברות שירותי השמירה להעביר לועדת הרישוי, קודם לחידוש רישיונן לשנת 2008, מידע בדבר הפרת חוקי מגן בעבודה על ידן. בעתירה נטען כי יש בהחלטה זו כדי לפגוע בזכויותיהן של החברות המיוצגות על ידי הארגון העותר.

בהמלצתנו, חזר בו העותר מן העתירה ובדין עשה כך. מלכתחילה לא היה מקום להגיש עתירה זו. הצורך לפקח על השמירה על חוקי המגן ראוי שיבוא בכלל השיקולים שהמדינה רשאית ואף חייבת לשקול בעת הפעלת סמכותה. אחד מהקריטריונים למתן הרישיון בענייננו הוא "עברו או התנהגותו של המבקש" (ראו סעיף 19(א) לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-1972). מכל מקום, כאשר מתקשרת המדינה עם גורמים חיצוניים – לדוגמת אלה המיוצגים על ידי העותר – זכאית היא ואף חובה עליה לעשות את שבידה כדי להבטיח את השמירה על חוקי המגן וכדי להבטיח צמצום היקף הפגיעה בזכויות העובדים. תמוהות במיוחד טענותיו של העותר בדבר הפגיעה בחופש העיסוק של חברות השמירה נוכח הנוהל החדש. חברה שמקיימת את החוק לא תיפגע. חופש העיסוק אינו חובק בתוכו את הזכות לפגוע בזכויות היסוד של העובדים.

התוצאה היא שהעתירה נמחקת.

לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את עמדתה של המשיבה כי יש לחייב את העותר בהוצאות בגין עתירה זו. העותר יישא בהוצאות העתירה וכן בהוצאות שכר הטרחה בגין הייצוג של המשיבה בסך של 10,000 ש"ח.