בג"ץ 10273/02 זאפר נסיבה נ. מדינת ישראל

העונש שנגזר על המערער הולם את חומרת העבירה שבה הורשע, ובנסיבות רגילות לא היינו רואים מקום להתערב בו. אך לאחר ששקלנו את המלצות שירות המבחן, את טיעוני הפרקליטים מזה ומזה ואת דברי אשת המערער בדיון שלפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי לכליאתו של המערער עלולות להיות השלכות מזיקות שתסכנה את שלמות משפחתו. עיינו גם בעדותה של המתלוננת לפני בית המשפט המחוזי והתרשמנו כי לא מן הנמנע שמאסרו של המערער עלול להשפיע, ולא לטובה, גם על מצבה.

לנוכח מכלול הנסיבות המורכבות והמיוחדות של המקרה, ובלי שיהיה בכך כדי לבטא את דעתנו ביחס לנורמה העונשית הראויה למעשים כדוגמת מעשיו של המערער, נראה לנו נכון לקבל את הערעור ולאמץ את המלצת שירות המבחן.

הערעור מתקבל במובן זה שעונש המאסר בפועל שנגזר על המערער בבית המשפט המחוזי מועמד בזה על שישה (תחת תשעה) חודשים, ואם יימצא המערער מתאים לכך יוכל הוא לרצות עונש זה בעבודת-שירות. יתר חלקי גזר-דינו של בית המשפט המחוזי יעמדו בעינם.

מאידך, וזאת בהסכמת המערער, הננו מורים להעמיד את המערער בפיקוח שירות המבחן למשך שנה מהיום, כשבמהלך תקופה זו ייזקק המערער, בהנחיית שירות המבחן, לטיפול המתאים למגבלותיו.

הממונה על עבודות השירות יגיש לנו, עד סוף חודש ינואר 2003, חוות-דעת על המערער, ועם קבלתה תחזיר לנו המזכירות את תיק הערעור למתן החלטה משלימה.