בג"ץ 10355/01בצת מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ. גולדברג אורי

עתירה לקיום דיון נוסף בפסק-דינו של בית-המשפט העליון, ולפיו נדחה ערעורה של האגודה השיתופית העותרת על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, אשר הכריז על המשיב 1 כחבר באגודה מכוח נוהג. בהחלטת כבוד הנשיא הועברה העתירה לעיוני.

בפסק-דינו קבע בית-המשפט העליון לאמור:

השופט המלומד קבע שנתקיימו במשיב מס'

1 התנאים לעשותו חבר באגודה השיתופית המערערת מכח סעיף

2 א לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג-

1973

(חברות מכוח נוהג) ולאחר ששקלנו בדבר נחה דעתנו שאין עילה להתערב בהחלטתו, שהיא מקרה גבול, שלעניינו אין ערכאת הערעור מתערבת. לענין זה מותר להביא בחשבון את מגוריו של המשיב מס'

1

מילדותו במושב הנדון ואת זיקתו המתמשכת למקום, את תשלומי המסים המוניצפליים על ידו, את מערכת היחסים שנוצרה בינו לבין המערערת ואת עמדתו של המשיב הפורמלי, רשם האגודות השיתופיות, לפחות בתקופה מסויימת, לגבי חברותו.

לטענת העותרת, "פסק-הדין נשוא בקשה זו הקובע כי פלוני הופך לחבר באגודה מכח מגורים ותשלום מיסים מוניציפאליים חושף עשרות אלפי חברי אגודות שיתופיות לפגיעה בזכות הקניין של כל אחד מהם ... הבאה לידי ביטוי בדילול חלקם היחסי בנכסי האגודה". לדעתה, היה על בית-המשפט לבחון את סוגיית החברות-מכוח-נוהג על-פי קריטריונים אחרים, המפורטים בעתירתה. כן היא סבורה, כי פסק-הדין סותר פסיקה קודמת. בשל כל אלה ראוי, לטענתה, לקיים דיון נוסף בפסק-הדין.

דין העתירה להידחות. פסק-הדין לא קבע ואף לא ביקש לקבוע הלכה כללית. עניינו הוא אך בנסיבותיו המיוחדות של המקרה הנדון, המהווה - לדעת בית-המשפט - "מקרה גבול". בפסק-הדין אף לא נקבע "כי פלוני הופך לחבר באגודה מכח מגורים ותשלום מיסים מוניציפאליים", כטענת העותרת, אלא אך הוזכרו שני נתונים אלה כחלק מרשימה לא ממצה של שיקולים, שאותם "מותר להביא בחשבון" בנסיבות המקרה דנן; ובהם גם "זיקתו המתמשכת" של המשיב 1 לאגודה ו"מערכת היחסים שנוצרה" בין הצדדים. למותר לציין כי בכך אין כדי לשלול החלתם של קריטריונים אחרים או נוספים במקרים המתאימים לכך. נמצא כי טענות העותרת אינן אלא טענות של ערעור, אשר כידוע אינן עשויות להקים עילה לקיום דיון נוסף.

העתירה נדחית.