בג"ץ 10356/09 רשות הניקוז ירדן דרומי נ. שר החקלאות

המשנה לנשיאה א' ריבלין:

העותרת, רשות ניקוז ירדן דרומי, מבקשת כי תאושרנה מכסות הניקוז לשנת 2009, אשר אושרו בישיבת ההנהלה שלה וכי יבוטל הסיכום שנתקבל ביום 29.7.2008 לעניין גביית הוצאות רשויות הניקוז. על ההסכם חתומים מנהל האגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות, סגן מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב, רפרנט משק המים במשרד האוצר וראש פורום מנכ"לי רשויות ניקוז. הסיכום אומץ על-ידי 10 מתוך 11 רשויות הניקוז ואף המועצה הארצית לענייני ניקוז נהגה בהתאם לו בהמלצותיה לשר. הסיכום האמור אינו מקובל על העותרת. העותרת סבורה כי הסיכום נוגד את חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות (הקמת רשויות הניקוז), התש"ך-1960, בשל שהוא פוגע בסמכותה לקבוע מכסות לכיסוי הוצאות הניקוז; העותרת סבורה גם שהנטל שיוטל על התושבים שבתחום פעילותה לפי אותו סיכום גדול ובלתי סביר.

המשיבים סבורים כי דין העתירה להידחות על הסף בשל קיומו של עותר טוב יותר. הנטל שהעותרת מלינה עליו, כך מציינים המשיבים, נופל על הרשויות המקומיות שבתחום רשויות הניקוז, וככל שהן היו מרגישות עצמן נפגעות היה באפשרותן לעתור כנגד הסיכום. עוד מציינים המשיבים כי העתירה לוקה בשיהוי כבד, שכן היא תוקפת סיכום עליו הוחלט ביום 29.7.2008 והיא הוגשה ביום 27.12.2009. לכך ניתן להוסיף כי בתקופה שחלפה מאז ההחלטה אותה תוקפת העתירה ועד היום עשתה העותרת דין לעצמה ונהגה בניגוד לסיכום.

הגשת העתירה ארבעה ימים לפני תום שנת 2009, כשכבר לא ניתן לגבות את מכסות שנת 2009, היא ביטוי בולט הן לשיהוי והן לעשיית דין עצמי. בכל אלה די כדי שבית-המשפט הגבוה לצדק לא יושיט סעד לעותרת. די בכל אלה כדי לדחות את העתירה. כיוון שכך, אין אנו נדרשים לעתירה לגופה לעניין סבירות הסיכום האמור. גם לעניין זה טוענים המשיבים כי לא נפל כל פסול בהחלטה. מדברי נציגת המשיבים בפנינו ניתן היה להבין כי ממילא ישומי ההחלטה משנת 2008 יבחנו באופן שוטף לגבי השנים שלאחריה ואם תשוב העותרת ותפעל כדין, יבחנו באורח שוטף נפקויות יישומי ההחלטה בעניינה.

העתירה נדחית.

העותרת תשא בהוצאות המשיבים בסכום כולל של 8,000 ש"ח.