פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
גבוה לצדק
בג"ץ
10388/02
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת מ' נאור
העותרים:
1. נהיל אבו חמאם
2. ראיד אבו חמאם
נ ג ד
המשיב:
שר הפנים
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרים:
בשם המשיב:
עו"ד צבי ששון
עו"ד הרן רייכמן
פסק-דין
עניינה של העתירה שבפנינו בסירובו של המשיב לקבל את בקשת איחוד המשפחות של העותרים, בשל החלטת הממשלה מס' 1813 מיום 12.5.02, אשר הקפיאה את הטיפול בבקשות איחוד משפחות בהן בן-הזוג הזר הינו תושב הרשות הפלסטינית, ואשר התקבלה בטרם נישאו בני הזוג. לטענת המשיב, אין בידיו כל אסמכתא לכך שהעותרים אכן ניסו להגיש בקשה כאמור, אך גם לו היו מגישים בקשה, הרי שזו לא היתה מאושרת נוכח החלטת הממשלה.
מאז שהוגשה העתירה התקבל חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן: חוק האזרחות ), אשר עיגן את החלטת הממשלה בעיקרה, בכפוף למספר סייגים. בימים אלה מלאו לעותר 35 שנה, כך שהוא נכלל בגדר הסייג הקבוע בסעיף 3(1) לחוק האזרחות, ומשכך רשאים העותרים להגיש בקשה חדשה לאיחוד משפחות. בנסיבות אלה העתירה מיצתה עצמה.
אין בידינו לקבל את טענת העותרים כי יש מקום להשאיר את העתירה תלויה ועומדת, רק על מנת שצו הביניים המונע את גירוש העותר יעמוד בעינו במהלך הטיפול בבקשתם. עם זאת, אם תוגש בקשה חדשה על-ידי העותרים בתוך 45 ימים מיום קבלת פסק דיננו זה, לא יגורש העותר מהארץ עד לבירור בקשתו.
אשר על כן, העתירה נדחית.
ניתן
היום, כ"ח באדר התשס"ז (18.3.2007).
ה נ ש י א ה
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת